לפעמים אני מרגיש שלפי תאוריית הצרכים של מאסלו, אני נמצא בחלק הנמוך ביותר בו אני עושה את מה שאני עושה על מנת לשרוד כמו למשל לצרוך מזון ולעבוד. מידי פעם אני מרגיש שבא לי גם אינטרקציות חברתיות ואז אני מוצא חברה שאירוע אחד יכול לספק אותי לשבועות שלמים. במידה מסויימת זה דופק אותי אבל אני לא מסוגל להיות יותר חברתי ממה שאני עכשיו כי אחרת אני אאבד את הריכוז שלי בעבודה ובלימודים או כל דבר אחר שאני חפץ בו כמו התפתחות אישית. אני מרגיש שבילויים לפעמים דופק את הכל כי מה המשמעות לעשות משהו כמו לשבת במסעדה או ללכת הרבה לים או סתם לשבת עם חברים. זה מתאים מידי פעם כדי באמת לשחרר ולנקות את הראש אבל בשיגרה שהזמן הוא משאב שכל כך יקר אני לא מוצא לנכון לבזבז אותו הרבה על חברה. טוב לי עם הלבד שלי ולפעמים אני צריך גם לצרוך חברה. הבעיה שאין הרבה אנשים שרוצים חברה בדרך שאני רוצה אלא יותר חברה שמתבצעת על בסיס יומי ואני לא מוכן לקבל חברה כזאת. האם אני עוף מוזר? האם זה אני ואי אפשר לשנות את זה? האם יש משהו שאני מפספס?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025