היי, הכותרת מדברת בעד עצמה אך אני בכל זאת אסביר קצת.
אז לפני כמה חודשים נכנסתי לקשר יזיזותי עם מישהו שרציתי המון זמן, אני חיפשתי משהו יותר רציני והוא לא, והבהיר את זה מההתחלה.
לא רציתי לוותר על הקשר איתו אז נכנסתי לסיפור הזה, מפה לשם כמו שהיה ברור שיקרה התאהבתי בו...
הוא הבן אדם הראשון שהצלחתי לאהוב, בדרך כלל אני הודפת אנשים רחוק ממני ולא נקשרת לאף אחד, אני מגדירה עצמי כבן אדם מאוד חכם ולא מבינה איך נפלתי לזה ולמה כל כך קשה לי.
אז אני אקצר לכם את הסיפור, זה נגמר. מהצד שלו בעיקר...
בטענה שהוא בתקופה מבולבלת ולא סגור על עצמו, למרות ששנינו יודעים את האמת שהוא מיצה אותי...
היה לנו מדהים ביחד, זה היה הרבה יותר מסקס. זה להכיר את הבן אדם לעומק, לדעת עליו הכל ושהוא יודע עלייך הכל, לישון איתו לאכול איתו.
אני שבורת לב, אני פגועה, אני שונאת אותו ואוהבת אותו בו זמנית.
אני כועסת עליו על זה שהוא לא הצליח לאהוב אותי.
חודשים שאנחנו מכירים. ישן איתי, דיבר איתי, שכב איתי וכלום?
אני לא מצליחה לשחרר ממנו, כרגע אנחנו לא מדברים אבל הלב שלי כואב.
ועברתי דברים יותר קשים בחיים שלי מסתם גבר.
אני רוצה תשובות שאני לא מקבלת. אני מנסה להבין איך לא היה לו כלום אליי, מה אין בי? מנסה להבין איך להמשיך הלאה, איך לא להסתכל במראה ולחשוב שאני כלום, כי אם הוא לא ראה בי כלום, אולי אין בי כלום?
הוא הבן אדם הכי טוב שפגשתי, הוא אף פעם לא רצה לפגוע בי.
אני לא מחפשת נקמות ולא שטויות, אולי קצת מנסה לחשוב איך להחזיר אותו למרות שאין טעם....
אשמח לעצות שלכם כל עוד הן לא יהיו בגדר זלזול.
אני לא ילדה, אני יודעת לאן הכנסתי את עצמי אין צורך להטיף לי.
אני אקבל כל ביקורת בונה ועצות איך לסגור את החור שהוא עשה לי בלב.
בתודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות