היי רציתי לשמוע עוד כמה דעות לגבי המקרה שלי..
לפני כמה חודשים הכרתי בעבודה בחור חמוד , אף אחד מאיתנו לא חשב או רצה שדברים ילכו למקום רומנטי ונורא מהר התחברנו מבחינה אישית
והייתי יחסית עם הרבה גברים בחיים בשביל לדעת מה אני לא מחפשת בגבר
בקיצור הוא התייחס אליי בסבלנות ובאהבה וכיבד אותי ממש ודברים התחילו להתקדם בינינו מהר והרגשתי שזה הולך למקום טוב וכבר הוא הכיר אותי לחברים שלו וזה
חייבת לציין אני רווקה כבר עוד מעט 3 שנים וזה הפעם הראשונה מזה שנים שאני מרגישה ככה חיה
קיצור אחרי תקופה של איזה חודשיים שהיה לנו מדהים והאהבה בינינו התעצמה מיום ליום
יום אחד ההורים שלו שמעו שמועה שהוא מסתובב עם בחורה יהודייה ועשו לו ממש מצפון ורגשות אשמה ואח שלו לא סומך עליו וכל הזמן חושדים כאילו ועושים לו חיים קשים
ואני יכולה להבין את זה כי אני יודעת שאם ההורים שלי ידעו שאני יוצאת עם מוסלמי הם לא ידעו מה לעשות עם עצמם הם יאבדו את זה
ובינתיים אנחנו מדברים הרבה פחות הוא מנסה להתרחק ממני כדי להפוך את הפרידה למשהו יותר קל ואני מרגישה שהוא לא באמת רוצה שניפרד שהוא אוהב אותי
וכאילו השאלה שלי היא אם יש פה מישהו שחושב שעצם זה שנהיה ביחד בהכרח אומר שנצטרך לוותר על הזהות שלנו או על דברים שחשובים לנו?
כי אולי אני נאיבית אבל אני מאמינה באהבת אמת ובמה שהלב שלי אומר לי והוא אומר שזה לא כזה נורא גם אם אנחנו ממוצא שונה לגמרי ובין העמים שלנו יש יריבות של שנים ולא ההורים שלי ולא ההורים שלו יסכימו לקבל אותנו אני עדיין מאמינה בנו
והלוואי ויותר מזה הלוואי שבאמת נצלח את הכל ונהיה השראה לכולם על איך אפשר לחיות פה בשלום ובכבוד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות