דיכאון הוא כמו סם, אני רגישה מידי ולא מצליחה להשתלט על הרגשות שלי ולסגור אותם

אני לא יכולה לשאת את המחשבה שאולי היו יכולים להיות לי חיים טובים יותר
ולמה באמת אני לא מרוצה ?
למה כל כך קשה לי ואני לא יכולה להמשיך הלאה מכל הצלקות האלה
ולמה לא הקשבתי לעצמי ובפעם הראשונה שהיא העיפה אותי הייתי חיה לבד ואולי גם חוסכת לעצמי את הפסיכופת הזה
דיברתי עם אבא שלי 40 דק היום הוא היה כל כך מופתע מהודעה אחת של אחי שלא הבנתי זה כאילו הוא לא הקשיב לי כל החיים שאמרתי לו שהיא משוגעת
אין העלבה יותר גרועה מלא לתת לגיטמציה לרגשות כואבים אחרי שפגעו בך
לפעמים אני מפחדת שאני אף פעם לא אתקדם ותמיד אני אשאר בצלקת העמוקה הזו כמו בוץ תובעני שאי אפשר לצאת ממנו והוא רק מושך אותך לבפנים
דיכאון הוא כמו סם לדעתי מאד קל להתמכר אליו והוא לא עושה טוב הוא שם אשליה של בטחון בכאב תמידי

ואם במאת אני לא אצא מזה לעולם
אם האישיות שלי באמת מחורבנת שעושים לי טובה
חשבתי שאני שלמה עם עצמי והנה שוב אני מוצאת שאני צריכה לשתוק ולהיות אובר מתחשבת
וקצת נמאס לי מזה
אז אולי אני לא מתאימה לזוגיות ואולי אני לעולם לא יתאים כי משו בי נדפק מאז ואני לא מצליחה פשוט לא מצליחה להתעלם מזה כמו שיכולתי פעם
אולי אני פגומה לזוגיות כמו שסחורה פגומה בשוק ואף אחד לא מרים אותה כמו תפוז או עגבניה שאם יש לה סריטה או טיפה ריקבון אף אחד לא יקח אותה רק יאספו אותה בטעות
מחפזון בלי לשים לב
חשבתי שאני יכולה לעבוד על עצמי בזמן שאני במערכת יחסים אבל אולי אני לא ובאמת שניסתי הייתי כמעט שנה בטיפול שאני מרגישה שגרם לי להיות יותר רגישה וזהו ולכן השתנו בי כמה דברין
ואין לי כוחות יותר אני סחוטה כמו סמרטוט ספונג'ה שסיימו לשתוף איתו את כל הבית
אנשים חיים בזוגיות שקטה ומדברים על בעיות
לא חושבת כבר שזה יכול לקרות
לא מאמינה שדברים טובים קורים
וגם לא מבינה את העולם באמת אני בת 27 ואני פשוט לא מבינה את כל האכזריות הזו
הרי חיים שלמים של סבל עברתי האם אני צריכה להמשיך עוד ?
אני לא חתול אין לי 9 נשמות
אני שבורה
ואני אפילו לא יכולה לומר לו שאני מפחדת להיות כמוה ולפעמים אני מרגישה כמוה כי אז הוא יסתכל אחרת ולא בכוונה כי אנשים פשוט חושבים דברים
אולי התוקף של זה תכף נגמר וכמו הפסיכופט הוא יתחיל להתעצבן ולהגיד שאני חופרת עם הבעיות שלי ושאני לא בסדר, זה כבר התחיל עם הכמה אפשר לדבר ? וזה שלדבר זה מפריע
אולי הוא מיצה את היכולת שלו
ויש לי תחושה שיום אחד הוא יקום ויגיד שנמאס לו ושהוא לא אוהב אותי יותר ו
ואני לא אהיה מופתעת כי זה קרה לאנשים אין כח למעמסות וידעתי שאני צריכה להתמודד לבד כמו תמיד
כי עכשיו באות התגובות האדישות של חיים שלי ומאמי שלי מילים ריקות מתוכן רק שהיא תסיים כבר ונוכל להמשיך הלאה
ואני אני גם לא הכי יכולה להכיל את הכאב שלו אני לא יודעת מה לעשות עם כל מה שקורה עכשיו
אני רגישה מידי ולא מצליחה להשתלט על הרגשות שלי ולסגור אותם
והנה שוב מצב טראומטי הוא ישן ואני בוכה כבר הייתי בסרט הזה …