אני נותנת לכל דבר ועניין גישה שאני מאוד לא אוהבת.
כשאני מאבדת/שוברת חפץ, אני מחפשת תחליף או מוצא אחר במקום להתמודד עם הבעייה, לנסות לחפש או פתרונות כאלה ואחרים.
אני מאוד לא מדברת באותה שפה עם חברות שלי, ובניגוד למה שחשבתי, כבר לא כזה פשוט להתחבר לשפה שלהן ולדבר איתן.
אני נוטה לחשוב ולנתח כל דבר פשוט הרבה יותר מידי, וזה מוביל לבזבוז אנרגייה וזמן ומשבש את השיקול הבריא שלי.
ובנוסף לכל, אני מרגישה שלעומת כל מה שאני עושה ביומיום, ומנגד לצורת החיים שלי, אין בי שום רגש רגליוזי, אני לא חשה בקרבי את האל, שום רגש, מתג כבוי. וזה מדכא אותי מאוד. כי אני בכל מאודי מצפה לו ורוצה לחוש בו, אני זקוקה לו .
יש גם מאפיינים שטחיים שהייתי רוצה לשנות, אבל אלה ניתנים לשינוי בקלות רבה מרגשות פנימיים. איך ניתן לטפל בכל אלה? איך לחוש שלווה וביטחון ואהבה עצמית? בלי בהכרח ללכת לייעוץ פסיכולוגי. כי אני לא רואנ עצמי פותרת בעיות כאלה עם גורם מקצועי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025