ביקשתי סליחה ממישהי על משהו שקרה לפני 12 שנה, מוגזם?

אז ככה,
יש מישהי שלמדה איתי כל התיכון והחטיבה (לא תמיד באותה כיתה)
ולא כזה היינו בקשר אף פעם , לא ממש דיברנו אף פעם

אבל אני אישית בתור ילד חמור ודפוק ,לצערי, פגעתי בה פעם וקראתי לה זונה .

וזה לצערי עוד לא הקטע .

הקטע הוא שבאמצע השיעור ישבנו בכיתה אחד ליד השניה אני והיא(זה חרוט לי בראש) ,
ותוך כדי ישיבה אני זוכר שפשוט הסתובבתי ושאלתי כמה מהחברים מאחורי, אתה חושב שהיא זונה? אתה חושב שהיא זונה? ממש ככה לפניה וברבים ( לא כל הכיתה הסתכלה,המורה המשיכה את השיעור אבל כל האנשים שהיו סביבנו כן הסתכלו)
היא הייתה מציקה לי לפעמים ובתור ילד לא היה לי מושג בכלל איך להתמודד עם זה (לא שאני מצדיק את עצמי חלילה) וזה גם למה זה קרה לצערי(בנוסף לסיבה שהייתי פשוט מפגר ואידיוט).

אני לא אשכח את זה בחיים
אני מתחרט על כל מילה שיצאה לי מהפה
אני מרגיש בן אדם רע
וכל פעם שאני חושב על זה אני אומר לעצמי איך הייתה כזה ילד מטומטם ואידיוט שבכלל העז לעשות כזה דבר?

יצא לנו לומר אולי מה קורה שלום שלום אולי לעתים נדירות (בבית ספר הכוונה)מאז שקרה המקרה אבל לי אישית אף פעם לא יצא להתנצל ולבקש סליחה על זה שזה משהו שחרה לי וחורה לי אישית עד היום.

והעניין הוא כזה - שבמקרה יצא לי לראות אותה לפני כמה ימים (יום יומיים בגלידה)
לא אמרנו שלום או משהו , לא חלפנו אחד על פני השניה
זה היה נראה שהיא חיכתה שאני אכנס לרכב ואסע בשביל שהיא תחלוף על פני ,היא הייתה עם חבר -חשוב לציין , אבל בכל מקרה היא הייתה מאוד רחוקה ממני מבחינת הסיטואציה וגם לא ממש זיהתי אותה אלא רק אחרי שהיא עברה אותי וכבר הייתי בתוך הרכב אז זיהתי,זה היה נראה שהיא עצרה פשוט עד שאני אכנס לרכב בשביל שהיא תעבור(שזה נגיד הורס לי את הצורה רק על הסיכוי הקלוש שאולי כל זה בגלל מה שקרה בעבר).
ואז כל הדרך לא הפסקתי לחשוב על זה ולהרגיש רע עם עצמי ברמות שזה פשוט לא הניח לי ושאני תופס לעצמי את הראש ושואל אתה באמת עשיתה את זה?
אתה באמת עשיתה כזה דבר?
כאילו מה עבר לך בקופסא??

, עד שכשהגעתי לבית
והחלטתי שאני שולח לה הודעה שאני מצטער בפייסבוק.

השתדלתי שההודעה תיהיה קלילה ולא לבוא כבד מידי ,זה היה יחסית סמוך לזמן שראיתי אותה (משהו כמו שעה וחצי אחרי שראיתי אותה ואז שלחתי)
אמרתי היי מה קורה :)) (ההודעה אבל בקצרה)
ציינתי שאני מודע לזה שזה מוזר מצידי ושעבר טונות של זמן מאז ,והייתי כנה שהרגשתי ממש רע כשחשבתי על זה בדרך לבית ושרציתי לבקש סליחה שהייתי ילד דביל,ממש במילים האלה(הודעה לא ארוכה דרך אגב),

ומשהו לציין- היינו חברים בפייסבוק - ראיתי שהיא קראה את ההודעה -

ואז ראיתי שהיא חסמה אותי ושאנחנו כבר לא חברים יותר בפייסבוק.

-אני מרגיש רע פשוט ככה.

הייתי בטוח שהיא תיקח את זה בקלילות כי יצא לנו לומר שלום שלום כזה לפעמים בבית ספר (לעיתים נדירות)
וזה הרגיש לפעמים כאילו זה עבר ומאחורינו
אבל עם זאת הרגיש כאילו מצידה אני לא אשכח לך את זה כל כך מהר כי יש מצב שזה ממש השפיע עליה
(ואולי גם לא ממש השפיע, פשוט אין לי מושג).

אין לכם מושג כמה סרטים אני אוכל על זה כבר כמה ימים,אין לי חשק לאכול , אני רוב היום יושן , בלי חשק פשוט לכלום ,
בעיקר כי אני מרגיש רע עם עצמי ואין לי מושג למה היא חסמה אותי , אם כי היא פגועה ממני עדיין או לא , אם כי זה לא אקטואלי כבר ועבר מלא זמן ובגלל זה היא חסמה, או שהזכרתי לה את זה , ואז היא חסמה , או שהיא חושבת שאני משוגע שתקוע עוד בעבר ,

אין לי מושג.

לא יודע למה חיכיתי 12 שנה בשביל לבקש סליחה ,
אם הייתי יכול לחזור אחורה לא הייתי חושב פעמיים ומתנצל
אם תשאלו אותי - לא הייתי מספיק בוגר בשביל לחשוב על זה אפילו עד היום,

אני אוכל על זה סרטים ואין שמץ של מושג מה אני אמור לעשות עכשיו..
חשבתי לשלוח הודעה נוספת אבל כנראה היא לא תקבל אותה גם ככה(אני חסום)
אין לי מספר טלפון (גם לא של חברים קרובים אליה,אני יכול לנסות לחפש אם כדאי)
אבל אנחנו כן גרים באותו ישוב ,
ללכת אליה זה לא ניראה לי רעיון טוב ובטח שנשמע מטריד,
ככה שאין לי מושג ..
אשמח אם תעזרו לי מה לעשות ואיך אני יוכל לתקן את זה ,
מודה לכם ברמות