קשה לי עם העבודה של חבר שלי, מה לעשות?

שבת שלום לכולם ,
יצא לי ככה לעיין באתר ושמתי לב שיש פה הרבה אנשים רציניים עם עצות ענייניות ומשמעותיות אז חשבתי שתוכלו לעזור גם לי ;)
אני וחבר שלי כ8 חודשים ביחד. הוא בן 27 ואני בת 22. יש לנו זוגיות כמעט מושלמת מכל המבחינות - הוא הגבר הכי אוהב , דואג ומפנק בעולם. הוא החיים שלי ואני שלו (לפחות ככה הוא אומר ;) )
למה אני אומרת "זוגיות כמעט מושלמת" ? - כי בזמן האחרון יש נושא שמטריד אותי יותר ויותר. זה די מורכב אז אני אנסה להסביר את זה לפרטים.
חבר שלי עובד בעסקי חיי הלילה. יש לו עסקים במרכז (כאילו אלה עסקים משפחתיים אבל הוא מנהל אותם). עכשיו אתם יודעים איך זה חיי הלילה - מסיבות , הרבה אלכוהול והרבה בחורות. עכשיו אני יודעת שהרבה יגידו לי - "לא לכל בחורה מתאים גבר כזה , היית צריכה לדעת מראש לאן את נכנסת" .... אז זהו , שידעתי טוב מאוד מי הבנאדם אבל פשוט לא יכולתי לעמוד בפניו - הוא נראה טוב , אופי מדהים , בחור אינטליגנט , מצחיק בטירוף - פשוט כל מה שאישה יכולה לבקש.
אני אוסיף שהדברים בנינו קרו גם מהר מאוד , הכרנו במסיבה במועדון שלו דרך חבר משותף , כל הערב היינו ביחד , יום אחרי זה הוא הזמין אותי לצאת בערב (נעניתי כמובן ;) ) , בוקר אחרי זה כבר התעוררתי במיטה שלו. מאז אנחנו ביחד.
ידעתי טוב מאוד במה הוא עוסק אבל זה לא הפריע לי או העסיק אותי יותר מידי.
אבל עכשיו מלילה ללילה שאני הולכת לישון לבד , הנושא הזה פשוט לא מרפה ממני , בלילות במיוחד אבל גם ביום יום הוא מפריע לי. מה שבעיקר מפריע לי זה שהוא מעביר לילות במסיבות ומוקף בים כוסיות. אני אולי אשמע קטנונית , אבל פשוט קשה לי עם העובדה שהוא מוקף בבחורות מידי לילה , למרות שזה לא בשליטתו.
ולא , זה לא מפריע לי מתוך חשש שהוא בוגד בי !!!
זה ממש לא מדאיג אותי כי אני יודעת שזה פשוט לא קורה - גם כי יש בנינו יחסי אמון שאני באמת מאחלת להרבה זוגות וגם כי כי האהבה הרגשית והמינית שלנו פשוט בשיאה.
וזה בדיוק מה שאוכל אותי , מצד אחד אני יודעת שאין לו כלום אם אף אחת , אבל מצד שני זה לא נעים לי שהוא בסיטואציה הזו מידי לילה בזמן שאני הולכת לישון לבד.
חשבתי לדבר איתו על זה , אבל פשוט אין לי מה להגיד לו (אני לא מתביישת או משהו , אנחנו ממש פתוחים אחד כלפי השני) , פשוט אין לי מה להגיד.
אין לי זכות לבקש ממנו לעזוב את העבודה הזו , אבל לא נראה לי שיש משהו חוץ מהאופציה הזו שיכול להרגיע אותי.....
פעם אחת שכבנו לפני שהוא יצא לעבודה וכשסיימנו הוא רצה עוד סיבוב , אז ניצלתי את הרגע ושאלתי אותו בצחוק כזה - "אתה לא רוצה לשמור אנרגיה למה שמחכה לך בלילה?" , אני לא יכולה לתאר את הפרצוף שלו כשהוא שמע את מה שאמרתי , הוא פשוט קפא לכמה שניות והתחיל לצחוק מתוך ההלם. מפה לשם זה הפך לשיחה יותר רצינית שבסופה הוא אמר לי "אני צריך ליהות באמת דפוק כדי להרוס את מה שיש בנינו". וזה הכי מעצבן - אני יודעת שהוא נאמנן לי , אני יודעת שהוא הכי כנה ופתוח איתי , אז למה לעזעזל אני אוכלת סרטים?!?!
לכל אלה שיכתבו ש"הדבר הכי טוב זה לדבר" - אשמח עם תפרטו מה אני יכולה להגיד במצב כזה.
וחשוב לי לומר שאני ממש לא רוצה להיפרד ממנו!!!
סליחה על החפירה פשוט היה לי חשוב לפרט !
אשמח לשמוע מה אתם חושבים ולקבל עצות:)
תודה מראש ושבת שלום!