אב, אב חורג ומעשיות. מה לעשות?

שלום לכולם,
אתחיל בכך שגדלתי ללא דמות אבהית ועם אמא שדאגה אך תמיד לא הייתה נוכחת פיזית אלא השאירה אותי עם בני המשפחה לתקופות ארוכות ( שנתיים, שנה לפרקים) ואין לי אחים ואחיות.
יש לי אבא חורג מגיל 14 בערך שתמיד הערצתי והערכתי אותו. עדגיל 18 הוא היה מדהים, באמת. רגיש, מתחשב, אכפתי ואבהי לכל דבר. אחרי זה? כאילו נהיה אדם אחר, קר, לא מחליף מילה, לא אומר שלום וככה שנים! עד היום.
מאוכזב ממני באופן תמידי ולא משנה מה אני עושה שום דבר לא מספיק לו. פעם הוא אומר שהוא תמיד כאן ועוזר ופעם אחרת הוא אומר "לא יודע מה יהיה".
תמיד נוטר לי טינה על התנהגות מסוימת ( למשל לא מסכים להכניס מוגז הביתה , ויצא לי להביא בקבוק אישי או פחית בשבילי איזה פעמיים- על זה הוא טוען שאני זורקת עליו **ן ופשוט, איך לומר? מחרים אותי. אשכרה אני עוברת ממנו חרם באופן תמידי וכל פעם עקב משהו אחר שהוא התאכזב ממנו ( יכול להיות גם שנה- שנתיים אחרוה שהוא סוחב איתו ולא אומר לי כלום).
מצד שני- הוא עזר לי כמה פעמים, גם כלכלית וגם נפשית אבל אני מרגישה שזה כבר כמה שנים שלא....
כואב לי להיפרד ממנו, הדמות האבהית שלי שאני חיה על הזכרונות של היחס שלו כלפי מלפני כן, וכותבת זאת בדמעות, אני לא מסוגלת לאכזב אותו ( אני לומדת, עובדת, עושה ספורט ולא איזה מישהי שלא עושה עם עצמה כלום) . חשוב לציין שלא גדלתי ולא גרתי בבית. אני נמצאת השנה בעקבות פרידה אצלם ובקושי נמצאת בבית. מגיל מאוד צעיר איני גרה איתם ולא מבינה למה מגיע לי יחס כזה כשאני לא מבקשת מהם כלום. אשכרה כלום.
הרבה פעמים גם הוא עושה לי בכוונה ואני לא מבינה למה ואיזסה אינטרס יש לו לעזור כלכלית או לשאול אחרים מה שלומי אבל מולי לא לדבר ולא להגיד שלום.
כל פעם הוא ממציא לי איזה משהו אחר שהוא תאכזב ממנו- ככה שנים ( 4-5 שנים)
זה פוגע בי, מביא אותי לדיכאונות קשים שאני לבד ואין לי אף אחד והוא יודע את זה.
מה אני יכולה לעשות חוץ מלצאת מהבית? לפחות בחודשים הקרובים עד שאוכל באמת לצאת?
לדבר איתו אי אפשר. הוא פוגע ולא מסוגל לקבל טענות כלפיו באמת. הוא בטוח שהוא תמיד צודק ומעהבר לזה, בטוח מציין איזה חינוך גרוע קיבלתי ( בפני אמא שלי) ואני באמת ובתמים חושבת שאולי פשוט לא אכפת לו.
מה אני יכולה לעשות??