מתבגר מהר מידי?

אני מרגיש שאני מתבגר מידי ...
כל האחים/הסביבה בוגרים ממני בעשור+
החברים שלי בצבא
ורק אני עדיין לומד אבל בכל הקטע שמאז שאני ב8 תמיד סיפרו לי מה הבעיות בבית,
ותמיד התייחסו אליי כאילו אני מבוגר שאמור לשמוע את כל מה שאמרו
ותמיד חשבתי כמו מבוגר ואיך להתנהל עם כסף, או
איך להתנהג עם אנשים ואיך לדבר
ולגרום להם לסמוך עליי ולשתף אותי בבעיות שלהם
וזה קרה, כל החברים באו ופרקו לי ואני עזרתי כי אני לא יכול שלא,
ואני גידלתי את הילדים של אחי תוך כדי כי לא היה גן הם היו בני 1-2.. ואחי ואישתו פירנסו
ובהתחלה היה ממש קל עד שהגיעו המחשבות שלי ..
ואז הכל ניהיה קשה יותר והכל התפרק לי,
סיפרתי לחברים שלי שקשה לי והם במקום להגיד שהכל בסדר ושהם מבינים, הם צחקו עליי ואמרו שיש לי דכאון של ילדה בת 12 ואני עוד קטן ואין לי לאן למהר..
ניפגעתי, התרחקתי מהם
אח שלי אמר שהוא לא מוכן לתת לשמור לו על הילדים כי צחקתי שאמרתי לו מה עם הכסף שמגיע לי
זאת הייתה בדיחה ואישתו לא צחקה והיא נפגעה אבל אני זה ששמרתי עליהם 7 שעות ולא ראיתי שקל וגם לא שמעתי תודה ...
ואני מאוד נקשרתי לילדים והם אליי כמו שהבנתי מהם..
אבל זרמתי , אמרתי בעיה שלהם .. שימצאו בייביסיטר ב400 שקל ליום
ואז עבר זמן ו... נשאבתי למחשבות כי עשיתי הכל כדי לא להיתקע איתם אבל בסופו של דבר הם הגיעו וחזק יותר וכל הטראומות שעברתי וההטרדות מיניות שעברתי, ועל כל הגברים שניצלו אותי בזוגיות ..
{וכן אני בי}
ועל זה שלא הייתי ילד כזה מקובל כמו עכשיו
ועכשיו שכל התעסוקות שלי נעלמו .. לא נשאר לי ברירה אלה לקבל את המחשבות והם היו יותר מידי,
חודשים הייתי סגור בתוך עצמי
ההורים שלי דאגו אבל אמרתי שהכל בסדר כי לא באמת רציתי שיתעסקו בי מספיק יש להם בעיות ..
אבל יצאתי מזה והכל בסדר
רק שעכשיו אני רוצה להכיר אנשים בגילי ולצאת איתם ולבלות כמו שהייתי עושה פעם אבל קשה לי למצוא בשיכבה שלי אנשים כי את כל החברים מהשיכבה זרקתי כדי להיות עם החברים מהצבא
כי אנשים בגילי שיעממו אותי כשהייתי בן14 עכשיו יותר מעניין שהשיבה שלי כבר עוד שנייה כולם 17
אבל גם עכשיו זה טיפה משעמם כי הם חושבים שהם מלכי העולם ואף אחד לא יכול עליהם ואין כלום שעוצר אותם וכולם עם פוזות,
עד שיקבלו תכאפה
אז לא יודע מה לעשות כבר ..
טיפים?