מעולם לא קרה לי מקרה כזה! איפה טעיתי ומה השתבש בדרך?

היי לכולם ותודה שנכנסתם,

לפני שבוע התחלתי לעבוד בעבודה חדשה.
אני מאוד אוהבת לעבוד, בעלת מוסר עבודה גבוה, עבדתי בכמה עבודות והתעריתי עם לא מעט אנשים מכל הסוגים.

מעולם לא קרה לי מקרה כפי שקורה עכשיו!

אני עובדת במחלקה שהיא די נפרדת מיתר המחלקות הקיימות בעבודה שלי.
המנהל שלי הוא בחור שזה עתה השתחרר מהצבא , אך ותיק במקום.
לא אשקר, בהתחלה קצת נדלקתי עליו, אבל כל הדברים שקרו גרמו לי בלבול רציני..


אני עדיין לא יודעת את העבודה ב100 אחוז, אך בעלת רצון אמיתי ללמוד ובכל יום אני יוצאת משופרת יותר מהיום הקודם.

הוא בעצם אמור ללמד אותי את העבודה, והוא עושה את זה סבבה לגמרי בינתיים.

מדובר בסך הכל בבחור חכם , חרוץ ובעל ביטחון עצמי גבוה.

אני מצדי גם נראית טוב, חטובה ובעלת פנים נאות, שפתיים יפות, גומות. מרגישה סבבה עם המראה שלי בסך הכל.

בשתי המשמרות הראשונות שלי הוא לא הפסיק להיות סביבי. היינו רק שנינו לבד לאורכן של כל המשמרות, והרגשתי ממנו דברים שהם מעבר לעבודה.
סיפר לי על החיים האישיים שלו בהרחבה, שאל הרבה עליי.
לא הייתה שנייה של שתיקה, שיחה קולחת וכיפית. שמתי לב שהוא מאוד מנסה ליצור מגע (“מרביץ לי בצחוק", מושך לי בשיער, מתגנב מאחוריי וצובט לי את היד).

מפה לשם הוא התחיל לדבר איתי על עניינים מיניים. סיפר שהוא חובב סאדו (אולי מסביר את כל עניין משחקי הידיים..), על חיי המין שלו עם נשים ועוד כל מיני דברים בנוסח הזה.
אני מצדי הרגשתי מאוד מאוד נבוכה, לא זרמתי איתו בשיחה על זה.
כשהוא קלט שאני נבוכה הוא התחיל לומר לי שאני ילדה קטנה, ילדותית וש"אני בטח עוף קפוא במיטה".
אני מצדי הרגשתי שהדברים שהוא אומר מאוד מתנשאים ושופטים, אבל לא הרגשתי לנכון שאני אמורה למסור לו דין וחשבון על מה אני אוהבת מבחינה מינית, ומה לא (שיחה עם גבר שזה עתה הכרתי על נושאים כאלה הייתה מוציאה אותי באור נורא שלילי).
ולכן רק אמרתי לו שאני לא ילדה ושיפסיק.

יום למחרת הוא פתאום שינה פניו.
הוא נכנס בזמן שהייתי עסוקה (סידרתי דברים) וביקש ממני בטון לא נעים לשלוח לו ימים שאני יכולה לעבוד בהם בשבוע הבא.
אמרתי לו שאני עסוקה וכשאסיים אשלח.
הוא הרים את הקול ואמר לי "את יכולה לעזוב את זה ולשלוח כבר משמרות?!"- כאילו הווטסאפ עומד לקרוס בכל רגע ואם ההודעה לא תישלח עכשיו ומיד הוא לא יוכל לקבל אותה.
הופתעתי ושאלתי אותו מה יש לו, אמר שאשלח משמרות וזהו.

לקראת סוף המשמרת שלי הוא ניגש אליי ושאל איך היה לי. עניתי לו ״שרדתי״, השיב לי ״אין סיבה שלא״.
ניסה לפתח עוד קצת שיחה אך לא שיתפתי פעולה נוכח ההפתעה מהתנהגותו.

ביום למחרת זה החמיר.
הגיעה לעבודה מישהי חדשה עם יותר ניסיון משלי בתחום הנ״ל (כפי שציינתי, עבדתי במגוון עבודות אך בתחום כזה זו הפעם הראשונה שלי).
הוא אמר לה מולי בבוז ״איך זה יכול להיות שאת מלמדת אותה ולא היא אותך?״.
הדבר העצים אותה והרגשתי שהיא כל המשמרת מנסה לנהל אותי , גם על דברים שהיא בכלל לא יודעת.

הוא ממש העליב אותי (לא בפניה) ואמר לי שאני ילדה על פי צורת הדיבור וההתנהגות שלי, שמנת המשכל שלו גבוהה משלי פי כמה רמות , ובאופן כללי גרם לי להרגיש אפסה מוחלטת לידו.

לאחר שהיא הלכה ניסיתי להעמיד אותו במקום לגבי כל הדברים שאמר לי.
לגבי מה שאמר לבחורה החדשה - השיב לי ש״הוא לא יצחק איתי יותר״ ו״שאשחרר ממנו״.
האווירה בהמשך המשמרת הייתה לא נעימה, היינו רק אני והוא והרגשתי לא טוב עם עצמי ואיתו.

הוא ניהל עם אחד המנהלים האחרים שיחה לידי ואמר שהוא חותך מוקדם מהעבודה כדי לשכב עם מישהי.
הרגשתי שהוא מנסה להשמיע את עצמו לידי, ולא הבנתי למה.

אני נשארתי עד מאוחר לעשות סגירה בפעם הראשונה, הוא הלך לפניי ולפני שהלך אמר "טוב דנהל’ה, אני הולך, אם את צריכה משהו אני פה בשבילך בטלפון".
דנהל’ה? פה בשבילך? ומה קרה שעה לפני? ואיך הוא פה בשבילי בטלפון אם הוא חותך בכלל ללילה עם מישהי?

בכל אופן, עשיתי סגירה לבד ולא נעזרתי בו.

מחר יש לי משמרת איתו ואני לא יודעת איך להתנהל מולו.
אני לא מבינה מה המניעים להתנהגויות האלה שלו ואיפה שגיתי.
העבודה נוחה לי ואני לא רוצה לעזוב, אבל אני רוצה להבין למה הוא מתנהג אליי ככה.

מחכה לעצותיכם ולדעותיכם הכנות.
תודה על שקראתם :)