לא יודעת אם באמת אכפת לו

זה הולך להיות טיפה ארוך כי חייבת לפרוק ואין לי כל כל עם מי. אשמח לקבל עצות יעילות ומתחשבות מאנשים שחוו מצב דומה. הכרתי מישהו לפני כ3 חודשים. התחלנו את בקשר כידידים, היה לנו חיבור ממש טוב והומור משותף. ערב אחד ממש השתכרנו ויצא ששכבנו. בקושי זוכרת פרטים מהערב ההוא אבל זוכרת שהוא אמר לי שהוא רוצה אותי להרבה זמן בחיים שלו, הוא הבהיר שזה לא סטוץ בשבילו למרות שאני חשבתי שזה היה משהו חד פעמי כי שנינו היינו שיכורים, ולמרות החיבור בנינו לא הייתי בטוחה אם אנחנו מתאימים כזוג..אנחנו מגיעים מעולמות מאוד שונים ולא חשבתי שאצא פעם עם בחור כמוהו אבל החלטתי לתת לזה צ׳אנס כי הוא בחור באמת טוב.
בחודש הראשון הוא היה די משקיע, מבחינת הודעות ושיחות..כותב לי הרבה במהלך היום, מתעניין. לאט לאט זה דעך ואני בסדר עם זה כי שנינו מאוד עסוקים בעבודה ולימודים , במיוחד הוא (הוא נמצא בתקופה לא פשוטה בחייו), אבל זה התחיל להרגיש לי בזמן האחרון כיאילו אין בנינו חיבור עמוק .. לא מרגישה ממש כמו בת זוג שלו אלא כיותר ידידה. אין לנו שיחות עמוקות ולפעמים אני מרגישה שאני לא מכירה אותו. הוא לא בחור דברן אז אני מבינה את זה, אבל חסר לי כמובן... במערכות יחסים קודמות לרוב תמיד היה את החיבור הרגשי העמוק..
הסקס בנינו ממש טוב, אבל גם אחרי הסקס לפעמים עולות בי מחשבות שאולי הוא נשאר איתי בגלל הסקס? כי המצב פשוט נוח לו שאני גרה קרוב וזמינה כל הזמן..? אולי הוא לא מחפש להכיר אותי באמת אלא רק להעביר איתי את הזמן...
כשאני חוזרת לבקר את המשפחה שלי בצפון אנחנו בקושי מדברים, יכולים לא לדבר יום שלם.. כן יזמתי שיחות בהתחלה, אבל לא נראה שזה חשוב לו לדבר ולתחזק את הקשר כשאני רחוקה. כשאני חוזרת הוא תמיד אומר לי שהוא ממש התגעגע אליי אבל זה שוב מרגיש לי כמו מניפולציה, שהוא התגעגע אליי בגלל הסקס ולא מעבר...
הוא מאוד מבלבל אותי, כי מצד אחד הוא תמיד אומר לי לשמור על עצמי, קצת מקנא אם אני יוצאת עם חברים ויש בנים בסביבה , במגע שלו מרגישה שהוא אוהב .. אבל מצד שני מרגישה מחסום ברגשות בנינו, הוא לא מביע כלום במילים וזה קשה לי. שאלתי אותו לא מזמן אם הוא חושב שאנחנו מתאימים, הוא היה טיפה בהלם מהשאלה ואמר שאפילו לא חשב על זה.. הוא אמר שהוא לא משחק משחקים והוא רציני ואני יודעת שהוא בחור רציני עם לב טוב, אבל אולי בגלל השוני בנינו יוצר את הפערים בזוגיות ונותן לי הרגשה שמשהו פה לא עובד.
אני לא רוצה להיפרד, אבל זה מוזר זה שכבר בתחילת הקשר אני מרגישה ככה.. לא קרה לי אף פעם.. הוא מאוד חשוב לי כבן אדם אבל אני לא יודעת אם הוא רוצה אותי באמת, אם הוא רואה איתי עתיד. אני מחושבת מאוד בחיים שלי, ותמיד חושבת עשר צעדים קדימה, אבל איתו הכל מעורפל.. אני ממש רוצה שזה יעבוד אבל מרגישה כבר שזה הולך ודועך ונהיה סוג של הרגל ואני לא רוצה את זה. מפחדת שאם אפתח את הנושא זה ירחיק אותו... הוא די סגור ברגשות שלו ולפעמים נדמה שהוא אפילו לא מודע למה שקורה...