היי לכולם ותודה מראש לעונים.
אבא שלי נפטר לפני חצי שנה ואמא שלי הייתה על קרשים עד לא מזמן. היא הכירה בחור צעיר ממנה בכמה שנים אחדות ובאמת מאז היא מצחקקת בטלפון והולכת עם חיוך מאוזן לאוזן.
אני מאוד שמחה שיצא לה להכיר אותו ואני לגמרי תומכת בה ובהחלטות שלה אבל משהו קצת מפריע לי.
היא מתיימרת לקרוא לו ידיד, אומרת שהוא לא בשבילה ושהיא מדברת איתו כמו חברה טובה ולא כמו בן זוג פוטנציאלי, אבל בפועל היא מביאה אותו לביקור בבית בשעות מאוד מאוחרות (אני כרגע כותבת את השאלה ב1 וחצי בלילה והוא יצא מכאן לפני רבע שעה)
אני מאוד אוהבת את הפרטיות שלי ולא נעים לי כשהוא מגיע. בגלל שהוא 'ידיד' היא לא ממהרת להכיר בנינו ואני מרגישה כאילו בן אדם זר נמצא בבית כשאני רוצה ללכת בחופשיות בלי חזיה ולהתארגן לשינה. זה באמת מאוד מפריע לי בשעות האלו.
אני בטוחה שחלק מכם כנראה יחשוב שאני כפוית טובה כי בסופו של דבר זה הבית שלה ואני לא משלמת שכ"ד. המון מחשבות לעזוב את הבית רצות לי בראש אבל אני סטודנטית והלימודים עולים לי נורא יקר, גם אין לי רישיון ולכן לעבור דירה, במיוחד באיזור שאני גרה בו כרגע, זה לא מציאותי כלכלית.
אני באמת אובדת עצות.. ניסיתי לדבר איתה על זה אבל היא לא באמת מקשיבה. סיכמנו ששעה 12 בלילה זאת השעה המקסימלית הלגיטימית שהוא יהיה כאן וזה חוזר על עצמו..
מה לעשות?
נ.ב אני לא כותבת את השאלה על מנת שתתנו דעות האם זה בסדר או לא בסדר איך שאני מרגישה. זאת ההרגשה שלי ואם אתם לא בנעליים שלי זה לא מקומכם. השאלה היא איך להתמודד עם הסיטואציה ותו לא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות