למה ההורים שלי לא יכולים לקבל שינויים, ובכללי את העובדה שאני שונה מהם?

אז היום בגלל שההורים שלי ושל חבר טוב שלי (הוא היה עד שעלינו לחטיבה, עכשיו אנחנו חברים, אבל לא קרובים ובקושי יש לנו על מה לדבר) חברים אז הלכנו לבריכה ציבורית, ובסוף ההורים שלי התעצבנו עליי על כמה דברים:
הראשון היה שאני והחבר שלי שבא איתנו לא דיברנו הרבה כמו הפעם האחרונה שהלכנו לבריכה ציבורית ביחד (סוף כיתה ו', עכשיו יש לכל אחד מאיתנו חברים שונים והרבה יותר קרובים),

השני היה שלא נכנסתי לבריכה (כי אני לא אוהב להיכנס לבריכות או לים בכללי, ואני לא נכנסתי להרבה בריכות שאני והמשפחה שלי הלכנו אליהם ב-2 החופשים הגדולים האחרונים, אבל משום מה לא אכפת להם מזה, ומצידם לא נכנסתי היום כדי לעצבן או ''לעשות דווקא'', כי יצאתי מהבית בחופש הגדול, ובשאר הפעמים כן נכנסתי, למרות שלא נכנסתי.),
השלישי היה שהם גילו שבחופש היה טיול כיתתי של 3 ימים, ו-2 סרטים כיתתיים שהכיתה תכננה שנלך אליהם, ולא סיפרתי להם עליהם כי לא רציתי ללכת לאף אחד מהם, כי אני מעדיף להיות בבית, ואני לא בקטע של טיולים וללכת ''להנות'' עם חברים (ה''להנות'' במרכאות, כי ככה קוראים לזה, וכי אני לא נהנה מזה.), בדיוק ההפך מההורים שלי, כי הם גם סיפרו לי בפעם המיליון שאיך שהם היו ילדים הם חיכו לטיולים, ואיך שהם סבלו בבית ורצו להיות עם חברים. (וגם בטיול הראשון שהיה יותר מיום אחד, הם אמרו לי לנסות כי הם היו בטוחים שאהנה, ואם לא אהנה יש לי אישור מהם לא להגיע, ואחרי שחזרתי ממנו ולא נהניתי, הם עשו כאילו הם שכחו מזה וכשהזכרתי להם הם הכחישו כל קשר לזה...וגם באותה שנה היו מלא מסיבות בת מצווה והם אמרו לי את אותו דבר, ולא נהניתי והם שוב ''שכחו'', הכחישו והכריחו אותי ללכת לכל 11 בת המצוות האחרות.)

והרביעי היה כשהם דיברו על כל אירועי הגיבוש שהיו השנה ולא הגעתי אליהם (פורים, ל''ג בעומר, משחקי גיבוש, כמה טיולים שהיו ''פרסים'', אירוע סוף שנה ועוד...), הם התעצבנו כי מצידם בגלל העובדה שאני מעדיף שיהיו לי רק 2-3 חברים קרובים, ושום אירוע גיבוש לא יעזור עם זה, הופך אותי לסנוב ואנטיפת, ובדרך חזרה הם דיברו על זה שההורים שלי יתחילו להכריח אותי ללכת לאירועים האלה, למרות שלדעתי זה מטורף לגרום לי ללכת לעוד אירועי גיבוש ולצפות שאצא מהם עם עוד חברים, כי הלכתי לכמה, ראיתי שזה לא עוזר, והתחלתי לא להגיע, אבל ההורים שלי חושבים שאם אלך לעוד או לכל אירועי הגיבוש שיש, אפסיק להיות ''אנטיפת וסנוב'' (לפי ההגדרה שלהם), ויהיו לי עוד חברים, ולא אסתובב רק עם החברים הקרובים שלי ואעביר את הזמן איתם, רחוק מהמרכז.

והרביעי היה כשהם דיברו על כל אירועי הגיבוש שהיו השנה ולא הגעתי אליהם (פורים, ל''ג בעומר, משחקי גיבוש, כמה טיולים שהיו ''פרסים'', אירוע סוף שנה ועוד...), הם התעצבנו כי מצידם בגלל העובדה שאני מעדיף שיהיו לי רק 2-3 חברים קרובים, ושום אירוע גיבוש לא יעזור עם זה, הופך אותי לסנוב ואנטיפת, ובדרך חזרה הם דיברו על זה שההורים שלי יתחילו להכריח אותי ללכת לאירועים האלה, למרות שלדעתי זה מטורף לגרום לי ללכת לעוד אירועי גיבוש ולצפות שאצא מהם עם עוד חברים, כי הלכתי לכמה, ראיתי שזה לא עוזר, והתחלתי לא להגיע, אבל ההורים שלי חושבים שאם אלך לעוד או לכל אירועי הגיבוש שיש, אפסיק להיות ''אנטיפת וסנוב'' (לפי ההגדרה שלהם), ויהיו לי עוד חברים, ולא אסתובב רק עם החברים הקרובים שלי ואעביר את הזמן איתם, רחוק מהמרכז.

נראה לי שאפשר להבין מה קורה יותר (אירועי הגיבוש, והטיולים) ומה פחות (הבריכות, וההורים שלי ושל החבר מכריחים אותנו להיות חברים קרובים), רק מלקרוא.