בילדות שלי התמודדתי עם דיכאון בפעם הראשונה.
במהלך התיכון הדיכאון חזר וניסיתי להתאבד פעמיים.
ניסיתי כל טיפול אפשרי ושום דבר לא שיפר את המצב.
התגייסתי לצבא כי באמת רציתי לשרת, אבל הרגשתי שזה יותר מידי בשבילי ועזבתי.
מאז כל האנשים בחיים שלי לא הפסיקו לומר שעשיתי טעות והרסתי לעצמי את החיים.
אני כבר שנה תקוע בחיים. לא משנה כמה קשה אני מנסה, אני לא מצליח להתנער מהרגשות האלה ומהמצב הזה.
ניסיתי המון דברים. ניסיתי פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ניסיתי ספורט, ניסיתי אינסוף תחביבים חדשים ואני כל פעם נופל מחדש למצב הזה.
המשפחה שלי מרגישה מאוכזבת, אני מרגיש מאוכזב.
יש לי חיים טובים על פניו עם משפחה אוהבת ושלמה, חברים ובסך הכל כל מה שמישהו בגילי יכול לבקש, אבל זה מרגיש לי שאנשים לא מבינים את מה שעובר עליי.
אני מנסה לרדוף אחרי החלומות שלי וכל צעד קדימה, כל מי שמסביבי לוקח אותי 10 אחורה.
אני מנסה להעביר את הזמן עד שאתחיל אוניברסיטה באוקטובר ופשוט משתגע.
יש לי מסגרות ויש לי חברים, אני יוצא ועושה הכל, אבל אני מרגיש ריק מאי פעם.
הכל מרגיש חסר משמעות ואני מעביר את רוב היום בתהיות על העבר והרהורים על ההחלטות שלי.
אני לא רוצה למות, אבל אני גם רוצה להפסיק להרגיש כל כך רע כל הזמן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות