הלב שלי מחפש להפגע והשכל שלי מכווין אותו רק לשם

אני אמא שחיה בשביל לקדש את המטרה של לגדל ילדים בריאים יותר ממה שאני חייתי
אני לומדת וקוראת בלי סוף על איך לגדל את האוצרות שלי על הצד הטוב ביותר. משתדלת להיות הכי קשובה ואחראית לילדים שלי, אני גם מקבלת פידבקים חיוביים מהסביבה ומהם מה שעוזר לי להמשיך ולדעת שאני במסלול טוב.
אבל, תמיד יש לי אבל
עברתי פגיעה מינית ממושכת בגיל מוקדם על ידי אבא חורג שסימם ואנס אותי למשך שנים
האבא האמיתי שלי היה שקוע במשפחתו החדשה, שכח ממני קליל. ואני התרגשתי מהאבא המחליף כל כך עד שלקח לי זמן אבל לבסוף הבנתי מה היתה האג'נדה שלו בעצם..
היום אחרי שסידרתי את החיים שלי, נשואה לגבר מושלם מדי, שאנחנו משלימים אחד את השניה. מגדלים ילדים בדרך נעימה ומשותפת על הצד הטוב ביותר בצורה כייפית רגועה טובה ואוהבת
אבל הראש שלי לא נח
הלב שלי לא שקט
הכל בפנים כמו הר געש תמידי
ניסיתי לעצור את החיים שלי בגיל 17 ולא עבד לי
מאוחר יותר התחתנתי ונולדו הילדים מה שגרם לי להבין שאין לי אפשרות לשחק בחיים שלי כשיש לי אחריות כזאת ענקית, התחלתי טיפול פסיכולוגי כבר 4 שנים. מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת.
מעשנת בלי סוף ובלי רצון וחשק להפסיק בידיעה שזה ככל הנראה רק בריחה
היום, אני מרגישה רק בגדר שורדת. אני לא מלאת מרץ לחיות את החיים ולצאת להרחיב אופקים, ממש לא.
הלב שלי מכביד לי על השכל, אני שואפת להפגע, אני מתחננת לאלוהים שיתן לי את הפגיעות שיורדות לעולם, כי אני כבר כמהה להם. אני רוצה לסבול. אני כל כך רגילה לסבל שאני לא מכירה שום דבר טוב אחר
לא רוצה לקבל טוב כשהוא בהגדרה הזאת.
הלב שלי בנוי להכיל רוע, לא בשביל כל הטוב שהסביבה רוצה להעניק לי. אבל אני לא מסוגלת. אני מחפשת את הסבל על מנת שאוכל להרפות קצת מהשכל
אנשים מעריכים אותי למה שהפכתי להיות מאיפה שהייתי וממה שעברתי בחיים, אבל הם לא מכירים את הנפש המכוערת שלי ששוחרת רק רע בשביל עצמי. לא יודעים שההתמודדות שלי היא על בסיס יומיומי ואף שעתי וזה מוריד לי מהכח
אני מעריכה מאד את עצמי כי אני הייתי שם לאורך כל הדרך שלי ובסוף הצלחתי
אבל אני עייפה כל כך, הרחמים העצמיים (כל כך פתטי אני יודעת) מתישים אותי!!
אני לא יודעת איך לצאת מהלופ הזה. איך לשכוח את החסרים שחוויתי. ואת האקסטרה חרא במקביל. כי כשחוויתי את הרוע הזה, הוא זה שליטף אותי והחזיק אותי
אני לא יודעת איזו עצה לבקש
אבל קשה לי לשמור את כל זה לבד...