הי
מאז שסיימתי את הצבא (3 שנים) אני סובלת ממצב רוח ירוד,
אבל כל הזמן היה לי משהו לחכות לו - הלימודים.
השנה התחלתי ללמוד,
אבל אני מרגישה שזה לא זה.
מדובר בתואר במדעי ההתנהגות, ואני מרגישה שהוא לא ייתן לי כלום בעתיד.
אז פרשתי,
הציונים שלי טובים,
אבל פרשתי.
אני לא יודעת אם בחרתי נכון, ולא יודעת מה יצא ממני בעתיד.
אני בדיכאון די רציני,
אין לי תמיכה מההורים ומהמשפחה,
לא כלכלית ולא כל כך נפשית...
אני לא יכולה לגור איתם לצערי.
וזה מאוד קשה לי כל הדירות שותפים האלו.
אני קמה עצובה,
בלילות אני חולמת על האקס שלי או חברות שהייתי איתן בקשר בעבר ורבנו.
אני לא מצליחה לחשוב ולהתנהג בצורה תקינה.
התחלתי טיפול (פסיכותרפיה) אבל זה לא ממש עוזר לי.
אני מנסה לחשוב על מה יביא אותי לשמוח ואין לי מושג.
אני כן יודעת שאני רוצה ללמוד משהו שיתן לי פרנסה מסודרת וטובה. שלפחות כסף לא יחסר.
אני גרה בקרבת הלימודים, וזה חור. אין פה עבודות ואין לאן לצאת .. בערך 45 דקות נסיעה מאזור מרכז הארץ ששם גדלתי.
זה גם קצת מדכא אותי
וגם המחשבה על להחליף תואר, להישאר פה ולהקדיש לו 4 שנים מהחיים ללא יכולת לעבוד, לחסוך, לצאת....
אני לא רוצה לרחם על עצמי אבל אני באמת לא שולטת בזה ולא יודעת מה לעשות ומה לבחור.. והזמן עובר.
לא יודעת מה אני מצפה שתענו לזה.. פשוט רציתי לפרוק
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות