אז ככה קצת רקע,
נשואים 15 שנה + 2 קטנים בבית.
היו עליות ומורדות כמו כל זוג שב"ה צלחנו.
אני עובדת במשרת אם וחוזרת כל יום הביתה ומתחילה בעבודות הבית (נקיונות, בישולים, כביסות, ילדים - לא חסר עבודה בבית)
בעלי עובד בעבודה מאוד תובענית ולצערי חוזר הביתה בשעות מאוד מאוחרות, לרוב אחרי טקסי השינה כשהילדים כבר או ישנים או כמעט ישנים.
תמיד מתבאס שלא מבלה איתנו מספיק - גם כאבא לילדים וגם כבעל עבורי אבל תמיד אומר (ואני מצדיקה אבל ממש מתבאסת) שהוא מקריב את עצמו שלא יהיה לנו חסר כלום ברמה הכלכלית למרות שאמרתי הרבה פעמים שאנחנו בשמחה נוותר כמה ועל מה שצריך רק לקבל אותו יותר בבית.
לגופו של עניין - אני בחורה מאוד מינית - תמיד רוצה אותו ועדיפות לכמה שיותר.
וגם הוא תמיד היה כזה.
לאחרונה אני שמה לב שהרבה מאוד פעמים הוא מתחמק מהנושא בטענה שאו שהוא עייף או שאין לו חשק או שאין מצב רוח וכו.
אין לי בעיה לספק את עצמי אבל אני פחות מתחברת לזה ומה שקורה שורה תחתונה היא שהרבה פעמים אני הולכת לישון חרמנית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות