אחותי קטנה ממני בשנתיים לא מדברת איתי.
אנחנו לבד בבית - כשהיא מגיעה או כשאני מגיעה לבית אנחנו אומרות שלום, מה שלומך, וביי. אבל לא יותר מזה. בהתחלה ניסיתי לדבר איתה יותר. להתעניין יותר ולשתף אותה ביום שלי .זה חשוב לי. היא אחותי ואני מרגישה שהיא נאבדת לי - אבל או שהיא לא מגיבה בכלל או שהיא מגיבה בהברה אחת ולא מפתחת שיחה.
זה מגיע אחרי שאנחנו בקשר לא ככ טוב כבר כמה שנים. היא כועסת עלי על דברים שקרו לפני המון שנים. שלא היו בשליטתי. אני חולה ויש דברים שאני צריכה עזרה וזה יכול להכביד על המשפחה - אני מודעת לזה אבל לא יכולה לתקן את עצמי. יתכן שבתורה ילדה היא התביישה שאחותה הגדולה ככה.
יודעת שהיא ראתה בי דוגמא אישית ולריה את זה מאוד קשה כשהייתי חולה. היום כשיש לי יותר מודעות למה שמפריע לה, אני משתדלת לא להיות נוכחת כשהיא מביאה חברים. היא לא ילדה קטנה והיא יכולה לראות גם את הצד שלי - אני לא מאושרת מזה שאני לא בריאה. שאני נזקקת לפעמים לעזרה.
אני מאמינה שבמהלך השנים עשיתי הכל המון כדי להחזיר את המצב למצב נורמלי - אבל זה פשוט לא עובד. עכשיו זה ברמה של התעלמות הדדית - אחרי התעלמות חד צדדית ... כי כמה אני אמורה לספוג ממנה על משהו שלא תלוי בי.
ובכל זאת. אני אוהבת אותה. ואכפת לי . מאוד.
יש לכם רעיונות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025