טוב אז ככה יש כמה בעיות ואני לא יודעת מה לעשות איתם.
אני יוצאת איתו משהו כמו בערך 10 חודשים והתחלנו לצאת בתקופת הקורונה בסגרים אז כל היום היינו בבתים אחד של השני והכרנו את המשפחות, הבעיה הראשונה היא המשפחה שלו. שלא תבינו לא נכון אני מאוד אוהבת את ההורים שלו תמיד יש קידוש ואווירה חמימה וטובה בבית אבל ההורים שלו לא נשואים ואבא שלו כל הזמן רב עם אמא שלו ונעלם לשבוע להורים שלו. לדעתי מצב כזה הוא לא לגיטמי בכלל, אנחנו כבר בני 19 שנינו חיילים וצריך לראות עתיד ביחד מבחינתי אם אני מקימה משפחה אין דבר כזה לקום וללכת זה בסדר לריב ולהתווכח אבל אני לא אוהבת את הסביבה הזאת הוא סופג משם דברים שאצלי בבית הם לא יתקבלו בחיים.
בעיה מס שתיים, היינו ישנים ביחד תקופה כשהוא היה בטירונות ובקורס והיה מובן שהוא צריך ורוצה אותי איתו היינו הרבה אצלו כי הוא היה חוזר רק חמשוש ורוצה בית. היינו גם באים אליי לא היינו רק שם.
עכשיו הוא נכנס לסדיר ושנינו ישנו ביחד תקופה במצב כל יום ככה איזה חודש וחצי בערך. וההורים שלי מתחילים להתעצבן ולהגיד שאנחנו מתנהגים כמו זוג נשוי ושאנחנו כל הזמן ביחד ושאנחנו צריכים להתרחק. אנחנו באמת הרבה ביחד אבל כל אחד מעביר את היום שלו בבסיס ואז באימון או בסידורים או עם המשפחה ואז סוגרים את היום ביחד וזה הדבר הכי כיף בעולם.
כבר שכבנו וכמובן סיפרתי להורים אבל הם פשוט לא מוכנים לשמוע שאני רוצה לישון איתו או להיות איתו מה אני יכולה לעדות מצד אחד זה מקרב בנינו ומעלה שלב ביחסים אם נפסיק עם זה, זה מבאס ואפילו יכול להביא למצב של ריחוק. מה לעשות? אולי ההורים שלי באמת צודקים ואנחנו מגזימים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025