בצבא הייתי בקשר מאוד רעיל עם מישהו שזיהה את התמימות שלי, וניצל אותי במשך שנה שלמה.
התגייסתי ילדה תמימה ו"חנונית", חייל שהיה איתי בבסיס התחיל איתי ומהר מאוד הגעתי לסיטואציה מינית ראשונה בחיים..
הייתי במחזור והוא רצה שנשכב ואמרתי שאני לא רוצה ואני במחזור. הוא היה מעלי והמשיך ללחוץ ואמר לי שבגיל שלי אני חייבת לאבד את הבתולים ואני לא ילדה קטנה, בסוף אמרתי לו בסדר.. תוך כדי פחד אמיתי ולא זזתי. כשהוא נכנס אמרתי לו שזה כואב והוא לא הפסיק. נשארתי שוכבת מבוהלת והוא היה צריך להרים אותי ולהגיד לי לחזור לעצמי ומה יש לי..
לאחר המקרה חשבתי לעצמי, זהו אני כבר לא בתולה יותר, אני כמו כולם, והמשכתי להיפגש איתו ולהיפגע ממנו שוב ושוב. הוא ניצל אותי, שכב איתי ואז ניתק את הקשר. ואז חזר לקשר וככה שוב פעם מחדש במשך שנה שלמה. עד שיום אחד הצלחתי לסיים איתו את הקשר.. אבל לצערי המשכתי לפגוע בעצמי ולהפגש עם גברים בשביל סקס. לא הבנתי שככה לא עובדת מערכת יחסים.. הייתי יוצאת לדייט וישר מנסה להגיע למשהו מיני ונפגעת מאוד בהמשך.
עד שיום אחד לפני כמה שנים למזלי הכרתי את מי שבן זוג שלי היום ויש לנו את המערכת יחסים הכי בריאה בעולם והוא "הציל" אותי ולימד אותי איך גברים אמורים להתייחס אלי.
אבל עד היום פעם בכמה זמן לפני השינה הפלאשבקים מהיחסים הראשונים איתו עולים לי ואני פשוט מתחילה לבכות ומתחלחלת מעצמי.. אני עדיין כועסת על עצמי על אותו יום, ועל זה שהושפלתי על ידו, למרות שלפעמים עוברת בי המחשבה שבכלל מה שקרה לא היה תקין ואפילו אונס.
עד היום אני באמת לא יודעת להגיד מה עברתי והפלשבאקים לפעמים מקשים עלי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות