אני וחבר שלי כבר כמעט שנתיים ביחד ואני חושבת על פרידה כבר תקופה.
מצד אחד יש בנינו המון אהבה, אני נורא נהנית איתו, אנחנו כבר המון זמן מדברים על עתיד משותף, אנחנו באותו הראש, התקשורת טובה והוא לא רק חבר שלי אני מרגישה שהוא החבר הכי טוב שלי ושאני יכולה לדבר איתו על הכל
ומצד שני אנחנו רבים יותר, אני לא מרגישה כבר משיכה אליו, אני מרגישה שאני מתעצבנת מהר מאוד ועל כל דבר שהוא עושה או אומר, שאני זוכרת ונוטרת לו על המון דברים שקרו בעבר ואני חושבת הרבה לאחרונה על בנים אחרים שהכרתי בקטע של מה היה קורה אם הייתי עם אחד מהם.
אני אוהבת אותו אבל אני חוששת שזה נובע מתוך נוחות, הפחד להיות לבד אחרי כל כך הרבה זמן יחד או מתוך פחד שאני בחיים לא אמצא בן זוג טוב כמוהו.
אני מפחדת לעשות את הצעד הזה גם כי אני מפחדת להתחרט אולי זה סתם תקופה רעה וזה יעבור ואני יודעת בוודאות שאני בחיים לא אמצא מישהו שאוהב אותי ככה, שמאמין בי ככה ואני באמת הכל בשבילו. וגם בגלל שאני מפחדת לפגוע בו, למרות הכל אני עדיין אוהבת אותו וזה יהרוס אותו.
נורא חשוב לי להגיד שכבר דיברתי איתו על כל הנושא לא בשביל להיפרד אלא כדי להבין איך אפשר לשפר, אחרי חודש אני החלטתי להיפרד ממנו כי ראיתי שאין שינוי בתחושה וכשהגעתי אליו לא הייתי מסוגלת לעשות את זה ושזו תיהיה טעות, ומאז עבר חודש בערך ואני עדיין לא יודעת מה לעשות.
בכללי אני נורא מבולבלת מהמצב כמו שאפשר להבין, אני אשמח לעצה שהיא לא לקחת הפסקה כי מבחינתו הפסקה זו פרידה ואין למה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות