כדאי לך לעבור בית ספר
אני עולה ליא, ומצפה לי שנה ארוכה וקשה. ורק לחשוב על זה עושה לי בחילה.
כל ה"חברים" שהיו לי פשוט ניתקו איתי קשר... ככה יצא. ואני ניסתי להחזיר, אבל לא צלח.
כרגע, בחופש הגדול אני לבד ויוצאת מידי פעם עם המשפחה שלי לקנינונים. ואני אסירת תודה על זה שלפחות משפחה יש לי.
אבל בבית הספר, אין לי אף אחד. כל הילדים פשוט לא מסכימים לקבל אותי. אני פשוט מרגישה שם מנודה. פעם היו לי חיי חברה, הרבה, אבל הכל דהה לאט לאט ובקורונה זה פשוט התפוצץ. אז כרגע, אין לי אפילו לא חבר 1. והאמת, נחמד לי ככה. הבעיה היא שאני לא רוצה להיות לבד בהפסקות בבית הספר, זה מרגיש לי נורא מוזר ודחוי. פעם ראשונה שהייתי לבד הייתה השנה, שחזרנו ללמוד פרונטלי אחרי הקורונה. כל ה"חברות" שלי יצאו מהכיתה, כמו תמיד, בלי לקרוא לי, כמו תמיד, ואני הייתי צריכה לרדוף ולחפש אותן, כמו תמיד. ואחרי הרבה פעמים, החלטתי שחלאס. למה אני צריכה לרדוף אחרי אנשים?! בקיצור נשארתי לבד בכיתה, וקראתי ספר. אבל הרגשתי כל כך מטומטמת ונחותה וגרועה שאפילו אף אחד לא טרח לקרוא לי.
בקיצור, אני לא רוצה לחפור יותר מידי, מצפה לי שנה ארוכה ובודדה מאוד, האם זה באמת נורא?
נ.ב-אני באמת מנסה להתחבר לאנשים אחרים בשכבה אבל ליטרלי אף אחד לא רוצה בחברתי. אנשים או עונים ממש יבש וחוזרים לענינים שלהם, או לא עונים בכלל(!) פשוט מתעלמים ממני כיאלו אני אוויר, וזו הרגשה מאוד לא נחמדה.
*וגם אם אני נמצאת בחברתן של ה"חברות" שלי, הן עדיין נותנות לי הרגשה שאני לא רצויה שם. וכשאני מנסה לדבר איתן על זה, הן מתעלמות ממני :-)
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025