ההורים שלי תמיד רבים ואמא שלי מאשימה אותי. נמאס לי כבר

היי,
אני תלמידה ואני לומדת יחסית קשה ומוציאה ציונים גבוהים ומנסה לעשות הכל נכון ולהביא רוגע להורים שלי. ההורים שלי רבים הרבה ואני חושבת שהבעיה היא בעיקר אבא שלי. לדעתי היא לא הייתה ככה לפני שהם הכירו ועכשיו היא כל הזמן עצבנית וצועקת. הוא גם מתעצבן מהר וצועק עליה לפעמים וזה ממש מציק לי ואני מדברת איתו על זה שיפסיק אבל זה לא עוזר. היום ישבתי בחדר שלי ללמוד לקורס שאני עושה ושמעתי שההורים שלי רבו וניסיתי אחריי שאמא שלי הלכה להגיד לאבא שלי שיפסיק לדבר אליה ככה ושהוא מעצבן אותה אבל הוא אמר שאני אומרת שטויות ושהיא צריכה להקשיב לו. אחריי זה חזרתי ללמוד לאיזה שעה ואז אמא שלי פתאום התפרצה לי לחדר והיא וצעקה עליי שהיא ואבא שלי רבו ושזה באשמתי ושאני אסתדר עם הדברים שלי לבד איתו ולא אדבר איתה יותר על הבעיות שלי.
אני לא יודעת אפילו מאיפה זה הגיע ולא התכוונתי לעשות בעיה וחבל שדיברתי איתה על זה בכלל (כשהיא דיברה על הבעיות שלי היא התכוונה שיש לי בעיה בטלפון והיא אמרה שניקח אותו לתיקון כי יש אחריות ונבדוק את זה ועכשיו היא אמרה שאני אעזוב אותה ואסתדר לבד). אני יודעת שהם באמת רבו על משהו שקשור לזה אבל לא התכוונתי שהם יריבו ורק אמרתי מה הבעיה אבל חבל שעירבתי אותם ולא בדקתי לבד כי זה רק עצבן אותם.
סליחה על כל החפירה אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות ומה להגיד להם גם היינו אמורים לצאת היום ביחד כי ביקשתי בגלל שקיבלתי ציון ממש גבוה במבחן בקורס שלי וזה הציון השני הכי גבוה מבין 100 ומשהו משתתפים בקורס ורציתי שנעשה משהו לחגוג כי אנחנו לא עושים כל כך דברים ביחד ואמא שלי לא שואלת אותי בדרך כלל איך הולך לי או מה אני מרגישה ורציתי אוליי לדבר איתם קצת על מה שהולך לי בחיים בינתיים אבל אני כבר קצת מרגישה שלא אכפת לה ושאם היה אכפת לה היא היתה שואלת אותי לפעמים איך הולך לי או מה שלומי. קשה לי ללמוד אחרי שהיא צועקת עליי ואני יושבת ובוכה ואני כבר לא יודעת אם לנסות שוב לבקש מאבא שלי להפסיק ושזה פוגע בי שהוא רב איתה אבל נראה לי שהוא לא יקשיב לי ויגיד שאני צריכה לא להתערב. יש משהו לעשות שיעזור? יש לי מועקה מזה ואני מקנאה בחברות שלי שהמשפחה שלהן נראית מהצד יותר אוהבת ותומכת.