ההורים לא מקבלים את בן זוגי

אני לא יודעת מה לעשות, ההורים שלי לא נותנים לי לחזור לאקס שלי (אנחנו פרודים מזה כחודש).

הייתה לנו זוגיות מדהימה בהתחלה, חצי שנה יחד סהכ. מאוד אהבנו אחד את השנייה אבל הוא החל להיות קנאי ושתלטן ולדבר לא יפה הרבה פעמים, הייתי בוכה מלא ממנו כי הוא הרבה פעמים היה מאשים אותי בבגידה שלא קרתה בכלל (אני ילדה ממש טובה ונאמנה וגדלתי על ערכים של יושרה וכבוד) והיה קןרא לי בשמות גנאי לפעמים בגלל הלבוש שלי או החברות שלי, אבל זה באמת היה מתסכול שלו כי הוא אהב אותי ועבר חיים קשים מאוד לפניי עם משפחתו ואנשים שהיו קרובים אליו. אבל! גם היו הרבה רגעים של אושר ואהבה אין סופית, כמו אהבה-שנאה כזה.. הם בקושי ידעו ממשהו ומאוד אהבו אותו, היה ישן אצלנו מלא ומתארח לארוחות, טיולים משפחתיים וכו׳.
עד שנפרדנו איזה יום לפני חודש וקצת, הכל נשבר לאחר בכי רב מצידי (הוא היה נותן לי לבכות מלא) והתפרקתי בפניהם והם גילו הכל. הם גילו את הקללות שהיה מקלל ואת הדברים הלא טובים שעשה (כמובן שוב אני מזכירה יש ביננו אהבה מדהימה למרות הכל , חיבור מטורף, דאגה אמיתית ואני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי בחיים אף אחד ולא אוהב)!!!
הם כמובן שגילו החליטו שזהו זה נגמר והוא כביכול מחוק מהחיים שלי ושלהם ולא יכול להתקרב אלינו, אני המשכתי את הקשר איתו טלפונית ונפגשנו גם קצת (אחרי התחננויות רבות ובכי עז מצידי כלפיו כי הוא לא היה מוכן אחרי שהם זרקו אותו ובצדק). השבוע נפגשנו והבנו שהאהבה שלנו גדולה על כל השיט שעברנו ואנחנו רוצים לחזור אחד לשנייה אבל אין המשפחה שלי לא מקבלת את זה, הם לא מוכנים לשמוע על זה. אבא שלי מאוד אגרסיבי ואמר לי שכל עוד אני ממשיכה איתו שאארוז מזוודה ואלך לגור אצלו וזהו אין יותר דרך חזרה לבית. כלומר אין יותר אחים, אין אמא, אין את החדר שלי, את הדברים שלי, את החום והאהבה של המשפחה שלי, הטיולים, הכיף והשגרה שלנו וגם אם נפרד מתישהו שוב לא יהיה לי לאן לחזור כי הם כבר לא יקבלו אותי… ניסיתי הכל הם פשוט לא מוכנים לשמוע ואני מרגישה כמו חיה-מתה, אני רק רוצה לחזור אחורה ליום שבו נפרדנו ולא לספר להם כלום לשמור הכל אצלי כדי שהם לא יהיו יכולים לשנות את דעתם ככה כי הם באמת אהבו אותו פעם… אני מרגישה גרוע, חולה נפשית ופיזית כבר בלי אהבת חיי שחסר לי חצי מהלב שלי. חוסר רצון לקום מהמיטה, לאכול, לתפקד לצחוק לדבר לצאת עם חברות.. אני גמורה נפשית מזה רק באלי שנחזור כבר והכל יחזור לקדמותו. מה לעשות אלוהים?? לעזוב את הבית וללכת איתו ולקחת סיכון שהוא יחזור להיות שתלטן וידבר אליי לא יפה שוב? או להשאר עם המשפחה שלי אבל בעצם לוותר על האהבה שלי ולהיות חצי בן אדם..