שלום,
עוד לפני שאני שולח את השאלה למערכת, אני יודע שזה הולך לייצר הרבה באזז כאן
אני בחור דתי, שומר מצוות, אוהב את אלוקים, חי את אלוקים...
בחודשים האחרונים אני יותר ויותר מרגיש שאני מתרחק ממנו ומהאמונה בו
כל פעם כשאני מאמין, מתפלל, מקווה.... מרגיש שהוא עושה ההפך.
אז כמה אפשר להגיד "נסתרות דרכי האל"?
כמה אפשר?
כמה אפשר להאמין בזה?
לפעמים אני באמת מרגיש שאולי אין אלוקים... ואולי אני מאמין בו רק בגלל המציאות אליה גדלתי... לבית הדתי שבו חונכתי.
ועכשיו, אחרי החטיפה והרצח המזעזע של הילדים... אני בכלל בספק...
שלא תחשבו, לא קל לי להגיד ולחשוב את הדברים האלה
אבל זה אתר אנונימי, ואני מרשה לעצמי לומר את זה פה.
אני דתי, אבל כבר לא יודע אם מאמין או לא...
ורע לי, רע לי בלב שאני בכלל חושב ככה.
מרגיש שאני בוגד בעצמי, במשפחה, באמונה, בחברים.... מרגיש בוגד.
אבל זו המחשבה שלי, מה לא בסדר איתי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות