אין לי המון חברות - חברה טובה שמתרחקת ממני והתחברה לחברה אחרת לשעבר. מה לעשות?

היי , שמי דני :) אני בת 25
אני לאחרונה מרגישה שמי תהום עולים בחיים שלי. עומס- עם מבחן קבלה לאוניברסיטה / ובו זמנית גם לא בטוח יקבלו אותי- אז הכל בסימן שאלה והכל מעורפל.
ובכללי אני שלוש שנים משפרת בגרויות או נחה או לוקחת את הזמן. ב8-9 חודשים האחרונים פתאום הבנתי שאני לא רוצה רפואת שיניים/ מערכות בריאות אלא פסיכולוגיה והסכם גבוה יותר לכן כל השינוי תוכנית הזו היה מעמסה כבדה עבורי.
אני גרה בבית לאחר שאחי הגדול ואחותי הקטנה ממני בשנה עזבו. אני לא ביחסים טובים עם אימי ( שמאוד אוהבת אותי , היא ואבא) אבל מציקים מידי. אמא שלי ביקורתית על כ ל דבר. זה קשה. קשה לי גם לא לענות לה. ואני מרגישה רע אבל בקיצור- מתה לעוף ואחפש בקרוב עבודה לקיץ. אחיי גרים עם חברים/ חברה וחבר ולי לא היתה זוגיות מעולם. אישיוז של בטחון והערכה עצמית. יצאתי עם בנים ולרוב הבחורים הטובים -לא נגשים. ניסחתי לייקים באינטסגרם וגם משם לא יצא משהו. אמרו לי תמיד שאני נחמדה מידי אבל לא יודעת איך לפעול כדי להיות פחות. פחות נותנת לכולם פחות שמה את עצמי אחרונה ( כי מריחים את זה גם בחברויות)
העיניין שהכי מטריד אותי הוא חיי החברה שלי.
התרחקתי מהחברות מהתיכון- ואולי עשיתי טעויות אבל הן די נוראיות. גם כשניסיתי הן הרחיקו עוד יותר. ובמזל אני לא שם.
מצאתי את המקום שלי לפני 3 שנים בקורס פסיכומטרי ומצאת יחברה מדהימה , טסנו ביחד לניו יורק , ואפילו לאמסטרדם, ואני מאוד אוהבת אותה ושמחה שהיא בחיי.
חברה אחרת שהיתה בשבילי קרובה ( קרובה רחוקה- שהייתי שם בשבילה והיא בשבילי - החליטה יום אחד במפתיע שאני והיא שונות וזה קשה לה והתרחקה. ממש מצאה בי פגמים וכמה אני לא בסדר בXYZ) חברתי ביניהן ביום הולדתי - שכרתי דירה לשבועיים והזמנתי 5 חברות קרובות וידיד של רחת מהן הגיע - הן הכי התחברו ושמחתי. ( התאכזבתי מזה שהרגשתי קצת לבד ביום הולדת אחרי שכולם נשארו והייתי איתן) ואפילו בקשתי סליחה על ההרגשות שלי מהן אחרי היומולדת. שאני די תכננתי הכל, של תת ועשיתי .
אחרי שהחברה מהצבא שהחליטה לנתק קשר עשתה זאת- אני בפחדים שהיא תדבר עליי עם שיר- החברה שמאוד מאוד חשובה לי.
אני יודעת שהיא רכלנית לפעמים ומשתנה מאוד פעם ככה ופעם ככה, דברה ( וזה בסדר לפרוק ) אפילו על חברות שלה הכי קרובות וצחקה עליהן מולי ויודעת שהיא מסוגלת לזה להרחיק בדרך לא מודעת
מאז אני מרגישה חרדה למקום שלי. אין לי המון חברות והרגשתי טוב בלב שיש אותן ועכשיו שאין את החברה שנתקה- אני חרדה לגבי שיר ואפילו שתפתי אותה. היא כמובן תמיד עסוקה לימודים ועבודה ואני מבינה אבל גם אני עסוקה- ורק אננ שולחת ויוזמת הודעות
אין שיחות טלפון ורק אני יוזמת.
מבינה את העומס מצד שני- אם אני בעומס גם והיא חשובה -לא מבינה למה היא הכי משקרת אהבה אליי בהודעות אבל לא יוזמת. ניסיתי לדבר איתה והיא אמרה שזה לא נמדד ככה והיא לא מצליחה לשלב, גם עובדת 24/7.
אננ תמיד שולחת יוזמת ומראה. שיר לא..
ואני אוהבת אותה מכל הלב אבל אי אפשר ככה
והכי חשוב- אני אכולת כעס על עצמי שתמיד עושה בשביל אחרים טוב ובסוף אני נפגעת . איך שלבתי ביניהן? רחמתי עליהן בזמן קורונה ואני שלמתי על הדירה, ממתקים יין סושי . הן לא ( תודה על המתנה ועל כל דבר שמביאים) אבל הפואנטה שאני גרמתי לזה.
הבחורה מהצבא שהתרחקה אדם טוב אבל אובבסיסיבי לפעמים ותמיד הייתי עבורה בכל תחום והיא בשבילי, מכירה סודות עליי , דברים, מישהו שיצאתי איתו ורציתי ידיד רחוק של חבר של אחותה הגדולה . סרט אחד גדול שיצא
נמאס לה ממני והיא הכירה חברות חדשות זה בטוח אבל למה שיר התרחקה? מה הייתם עושים?
לאחרונה די נמאס לי. לא בא לי לרדוף ובא לי לדעת לשחרר
פעולה קטנה שלא עשיתי כל החיים.
אשמח לעידודים ועצות. ואיך משחררים אנרגיות שליליות שדברים אחרים טובים יכנסו
ובכללי אשמח לטיפים על הכל


תודה רבה