פעם ראשונה בחיי חוויתי תגובת דחייה לנשיקה בפה (מגע שפתיים-שלא נדבר על נשיקה עמוקה יותר).
אני בקשר עם בחור שנה וקצת, הכרנו בקיופיד וזה התחיל רומנטי מהצד שלי, מהצד שלו הוא היה מאוד ביישן וסגור, בקושי דיבר, בקושי הסתכל בעיניים ואני בכל זאת נשארתי כי הוא הקסים אותי ומצאנו הרבה במשותף, סוף סוף מישהו שעבר חוויות דומות לשלי בפן המשפחתי, הזוגי ועוד.והמשכנו להיפגש והורגשה משיכה וכימיה חזקה בנינו. הגיע שלב שרציתי את האינטימיות , התחלתי לחפש את העיניים שלו והוא כל הזמן הזיז את המבט ממני. שאלתי אותו אם הוא לא נמשך אליי, אמר שמאוד נמשך ושזה לא קשור. שאלתי אותו למה הוא נמנע מנשיקה וקרבה של פנים לפנים, אף לאף, והוא ענה שקשה לו עם זה שאני מעשנת סיגריות.
הבנתי אותו בהתחלה אבל עד לאותה נקודה מעולם לא עישנתי במהלך המפגשים שלנו או לפני מפגש. תמיד דאגתי להריח טוב ולשמור על הגיינת הפה. ממש כמו אדם לא מעשן. הוא הבין שזה חשוב לי ואני לא מבינה עד היום איך זה לא חשוב לו. אפילו שכבנו מידי פעם והבענו הרבה חיבה אחד לשני, אבל הוא לא מסתכל עליי.
איך זה לא נמצא אצלו בסיסטם? הצורך הבסיסי לנשק את מי שאתה אוהב ונמשך אליו.. אני נשארת כי התחברנו לרמת חברים טובים מאוד ואפילו חבר נפש אבל אני לא מסוגלת לדמיין את עצמי בזוגיות באינטימיות מאופקת.
סביר להניח שיש לו מחסום מנטלי / פחד מאינטימיות אבל אין לי מושג מאיפה זה נובע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025