תקופה ארוכה של משברים וריבים בגלל דיכאון של החברה

אני וחברה שלי יוצאים כבר שנה ו4 חודשים. הכל תמיד היה נפלא ומהרגע הראשון שראיתי אותה כבר אז ידעתי שיש בה משהו מיוחד וצדקתי. היא בחורה רגישה מדהימה וטובה ואוהבת . לפני ככמעט 3 וחצי חודשים היא נכנסה למשבר בגלל דברים שיש לה בחיים כרגע . מאז הכל התחיל .. היא הולכת היום לפסיכולוג פעם בשבוע ובאמת קשה לה. היא כל יום בוכה לי בטלפון, כל הזמן מסתגרת בתוך עצמה ואני מרגיש שאני הולך בשדה מוקשים כי כשאני מנסה לדבר איתה ולעזור לה היא לפעמים מתעצבנת בגלל דברים שאני או ר הוא שפשוט אומרת שאני לא מבין אותה . לפני מספר ימים דיברנו ואני באמת נותן לה את כל הצומת לב שלי והכי מנסה לעזור לה והיא לא הסבירה את עצמה בצורה שהבנתי אז היא פשוט אמרה ״ אנחנו פשוט לא מבינים אחד את השני עזוב ״ וזה מאד פגע בי .. כי אני באמת מנסה . תמיד שהיא באה אני מנסה לעשות לה הכי טוב ושתרגישי הכי קלילה לידי ושהיא תמיד יכולה לדבר איתי ומנסה להפתיע אותה ולהגיד לה כמה היא חשובה והכי הכי פשוט לשמוע תמיד מה עובר עליה ולהיות פה בשבילה . אבל איכשהו כל פעם שאנחנו נפגשים היא נכנסת לדיכאון שלה ומסתגרת ואז אנחנו נכנסים למצבים לא נעימים וכבר נמאס לי מזה ממש! אני אוהב אותה ואני לא רוצה לעזוב אותה והיא באמת הכי חשובה לי בעולם . אבל אני מרגיש שאני בעצמי כבר נכנס לדיכאון מהמצב .. אני מתגעגע לחברה שלי .. לזאת שצוחקת ומקשיבה לי וסבלנית איתי . קשה לי עם החוסר שמחת החיים הזאת ואני לא מראה לה את זה ככה כי חשוב לי שהיא תדע שאני תמיד פה ואני באמת כן אני אומר את זה בלב שלם. אבל כל פעם אני מדבר איתה ואומר לה שקשה לי קצת שהיא כועסת עליי שאני מנסה לעזור ושאני לא חושב שהמצב הזה שלה צריך לבוא בנינו ושאני רוצה להיות מישהו שהיא פורקת אצלו ולא פורקת עליו בצורה שזה פוגע בי . אני אומר לה תמיד שאני הכי מנסה להבין אותה ואם אני לא מצליח אז שתדע שאני ממש מנסה אז אני מבקש ממנה שפעם הבאה שתנסה להסביר לי שוב והיא תמיד אומרת שכן שאני תעשה את זה ושהיא אוהבת אותי ומעריכה אותי אבל זה תמיד חוזר וזה נהיה סוג של גלגל . קשה לי אני מרגיש שזה כבר לא מערכת יחסים בריאה . אבל הקטע שאני יודע איך היא שהיא לא במצב הזה וזה כל מה שאני רוצה באמת שיש לי אליה אהבה ענקית ואני יודע שהיא האחת שלי . מה אני עושה ?