נאנסתי לפני חודשיים, העולם שלי חרב

לפני חודשיים בערך טיפה יותר נאנסתי.
זה קרה עם בן אדם זר שאני לא מכירה, הוא אנס אותי באכזריות ובאלימות רבה.
אני חייה עם זה חודשיים בבטן בשקט לבד בלי שאף
אחד אחר ידע אני מפחדת מפחדת מהכל
מפחדת לספר מפחדת לדבר מפחדת לחשוב מפחדת להיזכר פשוט מפחדת.
אני לא אותה מישהי כמו שהייתי לפני מאז התחלקתי לשניים, אחת שאני בסביבת אנשים אני עם חיוך צוחקת ממסה לחכות את מי שהייתי לפני את הילדה השמחה והחייכנית שהייתי והשנייה זו מי שאני שאני לבד אני כלום אפס אני נערה מחוללת טמאה שלא שווה כלום שאני לבד אני פשוט מרגישה מעוכה אני לא מפסיקה לבכות אני בדכאון אני לא אוכלת ולא שותה ואני אומרת תודה אם הצלחתי לישון שעתיים רצופות בלילה זה הכי הרבה שלי...
אני לא מסוגלת לחזור לאותו מקום שזה קרה והכי קטע שזה היה בדרך לבית שלי אז אני עושה כל הזמן כישופים בשביל לא לעבור שם
אני זוכרת את הכל את התחושות את המחשבות שהיו לי את איך שבשנייה אחת הלכתי הביתה בבטחון ובשנייה הבאה שכבתי על הרצפה המומה מאגרוף שקיבלתי אני זוכרת איך הוא משך אותי להסתיר אותי שאף אחד לא יראה איך הוא חנק אותי הרביץ לי סתם לי את הפה הכל כדי שאפסיק לזוז שאפסיק להילחם ושלא ישמעו
אני זוכרת איך הוא צעק עליי איך הוא חנק אותי חזק ואיים שאם לא אסתום הוא ירצח אותי נלחמתי למרות החניקה למרות הכל ואז הוא קרע ממני את השמלה שלבשתי באותו הרגע קפאתי
לא זזתי לא נשמתי לא הבנתי איך זה קורה
הוא ניצל את זה והידק את הידיים שלי חזק חזק לאדמה והשפיט אותי מהר הוא נגע בי מחץ אותי נישק אותי ליקק אותי הוא חילל את הגוף שלי הוא חילל אותי
אני מרגישה שהגוף שלי הוא לא שלי יותר שבוא לקח ממני את הכל הוא לקח ממני את עצמי
אני זוכרת את ההבל פה שלו עליי את ההרגשה של המערבולת בבטן והבחילה שמשתוללת הרגשתי שעוד שנייה אני מקיאה
אני זוכרת את הכאב הכאב היה חזק וביקשתי ממנו שיפסיק והצלחתי לומר לא אבל אחר כך קפאתי קפאתי פשוט לא זזתי לא ניסתי לעשות כלום נתתי לו להמשיך ואני מרגישה כל כך אשמה לא עשיתי כלום פשוט שכבתי שם ונתתי לו לאנוס אותי
אני כל כך טמאה כל כך זוועה אני לא מסןגלת
להסתכל על עצמי במראה או לחייך אל עצמי הכל כל גך קשה ואני מרגישה שאיבדתי הכל את כל מה שהיה לי
אני לא מסוגלת לשאת את זה ולכן כתבתי לא מסוגלת
לשאת את זה לבד ואין לי את מי לשתף
אני מפחדת מהתגובות ושלא יאמינו לי כי אני בקושי מאמינה לעצמי
אני עוד תוהה לעצמי למה הוא לא רצח אותי וזהו למה להשאיר אותי אחרי שרצח לי את הנפש שלקח את כל מה שהיה שייך לי למה הוא לא סיים את העבודה עד הסוף??