אני כבר שנה וקצת רווקה, וחיה חיי רווקות די כייפים.. אני יוצאת לדייטים מידי פעם וגם חווה קשרים לא רציניים מידי פעם.. ותמיד יש לי אינטראקציה עם גברים, זה בחיים לא היווה מכשול עבורי... אבל תמיד בתוך ליבי אני יודעת שלהיות בזוגיות זה המקום שלי ובו אני צריכה לשאוף להיות.
לפני כחודש הכרתי גבר מושלם, גבר החלומות, אכפתי, דואג, בוגר, נותן חום ואהבה והאמת לדעתי כל אישה תרצה שאחד כזה "יפול" לה בידיים. אבל משהו איתו לא מרגיש לי שלם..הכל יותר מידי טוב איתו, בנאלי ורגוע.
אני מכירה את הדעה של רוב האנשים היום שאומרים "אישה מחפשת ונמשכת לגבר שמתנהג אליה חרא" ואני חלוקה לגבי זה.. אני לא מחפשת שגבר יתנהג אליי חרא אבל כן מחפשת את הפלפליות הזאת במיוחד בהתחלה.. שקצת יחזיק אותי קצר ולא ישתרך אחריי. אני באמת מבולבלת, מצד אחד, הוא מדהים מכל הבחינות, מצד שני האש הזאת בתחילת קשר ממש חסרה לי ברמה שכל הפרפרים שהיו לי לגביו בהתחלה, ירדו. נמאס לי מחיי הרווקות, בא לי כבר משהו אמיתי וטוב, אבל האם בכל מחיר? ואם אוותר עליו, איך אתמודד עם ההערות של האנשים מבחוץ שיגידו " איך ויתרת עליו, הוא מושלם, לא תמצאי עוד אחד כזה בחוץ" אז כן נכון הוא באמת מושלם, אז בגלל זה אני צריכה להישאר? כי אני לא אמצא אחד אחר בחוץ? גם במחיר של לא להיות שלמה עם עצמי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025