החוויה גרמה לי למצוקה רגשית קשה. מה לעשות?

היה לי תור יום חמישי הזה בשעה 14:30 בבית חולים לטיפול נפשי באזור באר שבע לתור שחיכיתי לו הרבה .באותו יום הרגשתי מצוקה רגשית אז הגעתי מוקדם בבוקר בשעה שעדיין לא הגיע התור והתחננתי שתקבל אותי הרופאה מוקדם .הרופאה סרבה לקבל אותי לפני הזמן .המקום הזה הוא טריגר לפוסט טראומה שלי בין היתר בגלל האשפוז שעברתי בו שגרם לי לנזק הנפשי .אחריי שהרופאה סירבה והשילוב של הפוסט טראומה והסירוב של הרופאה הייתי קצת נסערת ונורא כעסתי אז זרקתי שתי דפי עלונים קטנים על הרצפה .אחרי זה הזמינה עבורי אחות המחלקה אבטחה .הגיע המאבטח וביקש ממני לצאת מבית החולים ולחכות מחוץ אליו .בפתח השער .שאלתי את המאבטח מה לגבי התור העתידי בשתיים וחצי אם הם יכניסו אותי כשאגיע או שהתור מבוטל .התשובה שקיבלתי הייתה שאני צריכה לדבר עם הרופאה ולשאול אותה .לא היה מענה טלפוני אצל הרופאה שוב .ולא אצל המזכירה שלה .פניתי שוב לשומר אחר מבלי להיכנס לשטח בית החולים ביקשתי שיצא החוצה שאלתי אותו את אותה השאלה הוא אמר שיברר ומרחו אותי בחוץ .הבנתי שאין מענה ושאולי לא יהיה לי תור .אז לקחתי מונית הביתה .הגיעה השעה אחת עשרה ואני מתקשרת שוב לרופאה לברר אם עדיין כדי לחזור למקום כדי להגיע לתור והיא לא ענתה ואף אחד לא ענה .התקשרתי למרכזיית בית החולים ענה לי המאבטח שאישר שהוא מזהה אותי דרך הטלפון ושאני זאת שהוא הוציא החוצה .הוא אמר לי שאין לו תשובה כרגע ושאני יתקשר שוב באחת .התקשרתי שוב באחת לברר את התשובה כשהתור העתידי מתקרב ואני בלחץ.לא ענה אותו מאבטח אלא המאבטח השני שקראתי לו לשאול ונתן לי להמתין עד שלקחתי מונית ללא תשובה .זהיתי אותו לפי הקול שזה המאבטח השני שכשחיכיתי מחוץ לבית החולים גפ נסיתי לברר איתו את אותו הדבר והוא השאיר אותי בחוץ ולא בירר.אותו אחד הכחיש פתאום שהוא זוכר שהייתי בבוקר ושאל באיזה שעה הייתי אז ביקשתי לדבר עם המאבטח שביקש ממני להתקשר באחת לקבלת התשובה ,נאמר לי שהוא לא נמצא עכשיו במקרה ושאני אחראית לברר עם הרופאה או עם מזכירת המרכז .הרגשתי שאני חווה סוג של התעללות רגשית מכוונת מאנשי המקום כולל הרופאה שלי שאמורה לדאוג לבריאותי הנפשית ולא הפוך ולענות לטלפונים.נסיתי טלפון אחרון לאחת המרפאות שם ענתה לי מזכירה שפתאום לקחה אחריות ואמרה לי להגיע לתור ושהיא תדאג שיכניסו אותי .בגלל שהתשובה החלקית ניתנה בדקה התשעים הייתי צריכה לרוץ במונית .הגעתי לשם שוב והכניסו אותי המאבטחים .נכנסתי למחלקה להמתין לרופאה ואחות המחלקה שראתה אותי נכנסת מהצוות הרפואי צעקה עליי את לא תיכנסי למחלקה !!!התוצאה הייתה שהייתי צריכה לחכות מחוץ למחלקה אבל בתוך שטח בית החולים לרופאה הזאת וכל זה למרות שאישרו לי המאבטחים להיכנס וכנראה גם בהסכמתה של מי שצעקה עליי כי אחרת לא הייתי נכנסת .אחר כך יוצאת אליי הרופאה ואמרתי לה שטני מרגישה שמתעללים בי רגשית פה.והיא אמרה וצעקה עליי שאני מתעמרת רגשית בכולם ולא אחרים בי .והלכה חזרה למחלקה והפצירה בי לחכות מחוץ למחלקה אבל בתוך שטח בית החולים התלבטתי אם ללכת וגם בכיתי .הרגשתי שזה כבר לא סביר .דיברתי עם אחד המטופלים שניגש אליי בחוץ בהמתנה על הנתהגות הרופאה כלפיי והצוות שגורמים לי למצוקה רגשית .הרופאה שוב יוצאת אליי שהגיע התור .אמרתי לה שהתחרטתי ואני לא רוצה להגיע לתור והגעתי לאחר שכנוע מצידה לתור .והרגשתי שהייתי כל כך נסערת שלא השגתי את מה שאני רוצה מהתור הזה בסוף.
כל החוויה הזאת באותו יום גרמה לי למצוקה רגשית קשה .החלטתי שאני פונה למיון הנפשי ביום שישי בערב יום אחריי התור שהיה ביום חמישי לראות רופאה אחרת למרות שזה באותו בית חולים שבו עברתי את ההתעללות הנפשית כי בין היתר אין עוד בתי חולים באזור .אותן המאבטח טרם הגעתי למיון פנה לגבי לאיש צוות אחר ואמר לו מולי שאני עשיתי בעיות יום חמישי .הגעתי למיון קיבלתי כדורי הרגעה וחזרתי לביתי .