אני רוצה לפרוק ולבקש עזרה אין לי מקום אחר שבוא אני יכולה לעשות את זה.
אין לי אהבה עצמית וביטחון עצמי כבר שנים. מעולם לא הלכתי זקוף עם מחשבה של "כן אני יפה וחכמה" ומרגישה טוב עם עצמי. אני תמיד הולכת חצי מכופפת נושכת את השפתיים מבושה, ומחזיקה את שניי הידייים מביישנות, וכל כך מתביישת לדבר שחושבים שאני אילמת.
כשמישהו מדבר איתי אני צוחקת מביישנות ונעשת אדומה..
מרגישה כל כך מכוערת, ריקה, משעממת, טיפשה ולא שווה יחס בכלל.
כשאני עוברת ליד מראה אני לא מסתכלת על עצמי, פשוט מפנה את הגב שלי אל המראה כדי לא לראות את הפרצוף הזה.
מרוב שאני כל כך לא אוהבת את עצמי אני יורדת על עצמי, ואומרת דברים כמו "מי ייקח בחורה מכוערת כמוך" "את לא שווה" "תסתכלי על עצמך את מזעזעת" "אני שונאת אותך.."
כשאני ליד אנשים אני רוצה לקבור את עצמי, אני לא רוצה שיסתכלו עליי.. אני פשוט מרגישה מכוערת...
אני רוצה להפסיק ובאמת שאני מנסה לטפח את עצמי ולעשות דברים כדי להרגיש טוב, אבל להפך אני מרגישה יותר מגושמת ויותר רע.
אני לא מצליחה להרגיש טוב ולאהוב את עצמי..
למה מה לא בסדר בי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות