אני בן 33 וחצי ויש לי אספרגר ( הרצף האוטיסטי ). כבר יותר מ - 3 וחצי שנים שלא הצלחתי לקיים דייט עם בחורה. אני פונה לכל מיני בנות וגם פירסמתי את זה אצל מלא אנשים עד כמה שאפשר , גם כאלה על הרצף ועם נכויות אחרות וגם בחורות " נורמליות " לגמרי, יש להן חבר או שהן לא מעוניינות בי. גם ידוע שיש בחורות שלא מטריחות את עצמן בכלל לצאת לדייט עם גבר זר. אני מדגיש שאני פחות מוטרד מהסטטוס המיני שלי, אבל לקיים דייט זה המינימום שבמינימום , לא ? אנשים אומרים עליי שאני חכם, חמוד וסימפטי ולא מבינים איך אין לי חברה אז אחת על כמה וכמה הם לא מבינים איך אני אפילו כבר המון זמן לא יצאתי אפילו לא לדייטים. האם לשים קץ לחיי ? נכון שאנשים בעבר התאבדו יותר בגלל אהבה נכזבת כלומר כשהם חוו אכזבה ממישהי שממש הייתה חברה שלהם ולא ממישהי שרק בדקה אפשרות לקשר איתם אבל עדיין .בכלל המצב הבעייתי והלא מוסבר הזה גם גורם לי לרצות שהאדמה תבלע אותי, לרצות בבוקר לוותר על ימי עבודה ולא להיפגש עם חברים. אני גם מנסה לפצות אותי בטיסה לחו"ל , וגם זה לא אפשרי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות