היי,
טוב אני אתחיל, במשך כל חיי כל פעם שאחד מבני משפחתי היה בא למסיבת סיום/אסיפת הורים או כל דבר אחר שמצריך הורים זה הרגיש לי לא בנוח ואי נעימות כזאתי או אחרת במשך השנים ידעתי להמציא תירוצים ולמנוע מקרים פעם שאני חולה, פעם שאחג ההורים חולה. כל פעם משהו אחר.
כיום אני בשירות לאומי עתיד לסיים באוגוסט (רוב חודש יולי ואוגוסט לא אהיה מכיוון שאני יוצא לאיזה מכינה אבל זה לא קשור) בקיצור באוגוסט הולכת להיות מסיבת פרידה עם האחראים של השירות והבנחת שירות המסיימות (חשוב לציין שאין לי קשר לאף אחת מהן חוץ משלום שלום) ותאמת שלא מתחשק לי ללכת כאילו למה צריך את כל הטררם הזה לא פשוט לקחת תעודה לתת חיבוק אחרון לאחראים וללכת הביתה? אני שואל ברצינות גם ככה אין לי שום קשר לבנות שירות האחרות וגם ככה אני מרגיש "זר" ביניהם לצערי במהלך השירות שלי (כפי שאמא שלי אומרת) לא הצלחתי למצוא את ה"נישת" חברים שלי בשבילי הן זרות לי קצת מרגיש לי הזוי ללכת למסיבת סיום שיש לי רגשות של זר ומבוכה.
אני שוקל ברצינות להבריז מזה אבל אני לא יודע מה לעשות.
בכיתה י"ב בטקס סיום הבאתי את ההורים והרגשתי מבוכה אבל היו לי את החברים שלי אז זה פחות היה נורא.
הפעם זה נורא כי אני זר במיעוטים לפעמים אני חושב על זה שאני אסיים את השירות בלי אף אחד. ברור לי שהמטרה העיקרית שלי הייתה לשרת את המדינה וכו... זה ברור אין לי ספק.
אבל האם זה נורא שאצא ללא חברים כלל לחיים?
לא נספיק "המסיבה הזאת" גם דחפו לנו בנוסף נשף כאילו חלאס למה כל דבר חייב להיות טררם אחד גדול למה אי אפשר משהו סולדי ונחמד לתת חיבוק לאחראים (ללא נוכחות הורים) ובלי כל הכאב ראש הזה לתת חיבוק לקבל תעודה וזהו. פשוט קצר וקולע
אשמח שתעזרו לי תודה על הקריאה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025