שלום,
היום אני יכולה להגיד, אני בדיכאון. אני בעומס נפשי מכל היבט בחיים שלי בערך. לימודים, עבודה, כסף, משפחה.
אין לי הפרעות פסיכיאטריות אך אני הולכת לאיש מקצוע כדי לסדר את הראש ופשוט, לדבר עם מישהו, דבר שאני מתקשה מאוד לעשות.
לאחרונה שקעתי בדיכאון עמוק בעקבות בדידות נוראית והפחד משיפוט במידה ואכריז בפני הקרובים אליי שאני במצב שכזה. לאחרונה עלתה לי מחשבה מטופשת לסיים את חיי ונטלתי כמות גדולה של כדורים בלי לספר לאף אחד. הורעלתי אך הגוף שלי כנראה היה חזק מדיי ועברתי גיהנום בבית החולים בימים האחרונים ,לבד. הגוף שלי החזיק, בקושי. כנראה שזה מלמעלה.
בן זוגי, מי שחשבתי שאהבה נפשי, שחשבתי שיהיה אבא ילדיי, יהיה בעלי.
לא ידע על הניסיון אך ידע על הכוונות ( במקרה, תוך חדירה מוחלטת לפרטיות) ופשוט, קם והלך. ברגע הכי קשה של החיים שלי ומעבר לזה, האשים אותי בחוסר יציבות ולא ענה לי למרות שהייתי במצוקה קשה.
זה ריסק אותי, שבר אותי, אני לעולם לא אצליח לסמוך על גבר בחיים שלי. ואני לא מסוגלת לחשוב בכלל על להסתכל לו בעיניים. או על אנשים בכללי, איך קמים ועוזבים ככה בן אדם שאוהבים?
אני מרגישה בגידה מוחלטת. איך אוכל לאותת על מצוקה מול אנשים קרובים בלי לפחד שיעזבו אותי?
איני מתכוונת לחזור על הפעולה או לסיים את חיי, כך שאין מה לשכנע בנושא זה, הטראומה שעברתי בבית החולים הספיקה לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025