היי! אני סטודנטית שנה ראשונה בכימיה. היום הגעתי לנקודת השבירה שלי: סמסטר ב', 5 קורסים עמוסים וקשים מאוד, 3 שבועות לקראת סוף הסמסטר- כל שבוע בוחן בקורס אחר, 4 ימים אחרי סוף הסמסטר תקופת המבחנים.
תבינו, אני לא מצטיינת. הלימודים האלה לא באים לי בקלות בכלל. אני משקיעה מינימום 95% מהחיים שלי בתואר הזה נטו כי אני אוהבת ללמוד כימיה. אבל אני לא מסוגלת יותר לשאת בלחץ הזה. באופן כללי אני אדם לחוץ ועכשיו באים עליי אלף בעיות בו זמנית שצריך לטפל בהן כמעט במיידית ולטווח ארוך ואני על סף התמוטטות ומרגישה שאני מאבדת שליטה על החיים שלי בנקודה הזו ואני לא מגזימה בכלל.
לציון סביר בכל קורס אני צריכה להשקיע דם יזע ודמעות. יש קורסים שאני לא מבינה כלל וכלל וצריך להשקיע הרבה יותר זמן בהם. לכל בוחן צריך מינימום שבוע לפני להתכונן (לי ספציפית), בו זמנית צריך להגיש שיעורי בית, עבודות להגשה, דוחות מעבדה (2 קורסים נפרדים של מעבדות ולכל דוח לוקח לי מינימום יומיים לעשות) ואי אפשר לדחות את כולם כי צריך לסיים אותם לפני סוף הסמסטר. חיי האישיים נטושים ממזמן- עונה לחברות שלי פעם ביום, לא יוצאת מהבית יותר, הפסקתי עם האימונים בחדר כושר כדי שיהיה לי יותר זמן ללמוד, הגיע לחיי מישהו חדש והוא צריך תשומת לב ממני (בנוסף לחברות שלי) כי זה עדיין טרי בינינו, אני ישנה בלילה מקסימום 5 שעות כבר כמה חודשים, ההורים לוחצים וכל הזמן צריכים עדכון על מה הולך עם אותו בחור, חברות שלי צריכות תמיכה ולא הייתי שם בשבילן בגלל הלימודים אז אני יוצאת החברה הרעה והלא תומכת והנוטשת..
ולהגיד לי לעזוב את התואר זה מיותר. כל תואר הוא קשה ועמוס. בנוסף, אני לא האדם שמתייאש בקלות ולא אוותר על המקצוע היחיד שחלמתי ללמוד שעבדתי קשה מאוד בשביל להתקבל אליו.
כל מה שאני מבקשת זה עצה איך להשתלט על הכאוס הזה? אני כל כך עייפה ומותשת ולא נראה לי שאוכל לעבור את התקופה הקרובה בהצלחה בלי פיתרון כלשהו..
אם מישהו חווה עומס דומה, בבקשה להגיד משהו, כל עצה כלשהי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות