היי,
אני וחבר שלי כבר שנתיים וקצת ביחד.
בהתחלה (חצי שנה שנה) היה חוסר רצון להתקדם לכיוון המיני כיוון ששנינו הראשונים אחד של השנייה, לצד העובדה שחשק מיני לא ביקר אצלי לעיתים קרובות אם בכלל (בעקבות כדורים פסיכיאטריים שצרכתי באותה תקופה ואולי מצב נפשי).
לאחרונה היו יותר נסיונות מצידי לדחוף את עצמי 'לצלוח את החדירה'.
כוונתי היא שעל אף הרצון שלי- הגוף פשוט דוחה את זה. אולי זו סגירה לא רצונית או משהו בסגנון, ואם כן אטפל בזה בעתיד.. כי אני כן רגועה.
אבל זה מתלווה לבעיה נוספת.
החשק המיני שלי עדיין יחסית ירוד ביחס לשלו, אבל זה לא שאין חשק. יש לנו וויברטור כדי שאוכל לגמור כיוון שהאיבר לא הכי רגיש (יש לציין שאני לא עושה את זה לבד כי אני לא רואה בזה הרבה פואנטה. רק לעיתים רחוקות מאוד כשעולה חשק שאני לא יכולה 'לעמוד בו' אז רוב הפעולה המינית היא איתו).
עכשיו, הצלחנו את השלב של אצבע ראשונה, כמה פעמים. לא הכי נעים יש לציין. אבל מעבר לאצבע אחת זה פשוט כואב (גם ברוגע, גם עם חומר סיכה), שלא לדבר על סקס מלא.
הבעיה הנוספת שציינתי מקודם- לעיתים אני מתנתקת או נסגרת נפשית או בוכה.. בקטע של כואב מידי או משהו מעמיס עלי (asd) או שפתאום מתנתקת לעולם אחר.
הוא שואל תמיד איך אני ואם להפסיק ואנחנו מנסים לתקשר יותר בינינו בזמן האקט, לפני ואחריו- אבל אי אפשר להתעלם מזה שיש כמה בעיות אצלי (וחוסר ניסיון של שנינו לא תורם).
האם הדרך היחידה כרגע היא לפנות לרופא.ת נשים? אם כן מה אני אמורה להגיד? חוששת שמעורב בזה היבט פסיכולוגי ונכון לעכשיו אני רוויית מטפלים לכל זווית אפשרית בחיים.
אשמח גם אם תוכלו לייעץ מה לעשות אחרי האצבע הראשונה, אם יש דרך שאוכל לעבוד על זה בעצמי איכשהו או איתו... משהו שעשוי להקל וכו'.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות