אהבה חד צדדית. מה לעשוצ?

היי אשמח לעצות,
הכרתי מישהו בגילי מהשכונה שמהתחלה לא התכתב בוואצפ כמו מישהו שמתחיל עם מישהי (לדעתי), וגם אני לא נדלקתי עליו בהתחלה בכלל. היינו מסתובבים ביחד מידי פעם בשכונה (ביוזמתו). אני בחורה יפה, רזה, מטופחת, מתלבשת יפה, אוהבת לצחוק לשמוח, כיפית, מצחיקה. הפגישות שלנו היו מלאות בכימיה צחוק ותחושה ממש טובה, אבל?! הוא לא היה כותב לי יום יום, לא מתחיל איתי כמו שגבר מתחיל עם אישה (לא מחמיא לי, אבל כן מביט לי בעיניים מחייך אלי) מידי פעם שולח לבבות וכו׳ (שהיה קצת מבלבל אותי לגבי הכוונות שלו) זה ממש תיסכל אותי, הרגשתי שאני רוצה מעבר. ולא הבנתי מה הוא רוצה מהקשר הזה? עבר זמן והוא לא עשה צעד, סתם היה נפגש איתי פעם פעמיים בשבוע בתור שכנים.
לאט לאט שמתי לב שאני נקשרת אליו ובא לי להתקדם עם ההרגשה הטובה הזאת, הבן אדם פשוט איכזב אותי עד שתפסתי אומץ לעשות צעד אמר שהוא רוצה להיות לבד שהוא אחרי קשר ארוך ושאפשר להשאר ידידים. כמובן שלא הסכמתי כי זה כאב לי נורא, ובחרתי לנתק קשר כשהוא יודע ומבין. הבעיה שמאז אמא שלו לא עוזבת אותי... לא נעים לי לסנן אותה. היא מתעניינת בי ושולחת הודעה כמעט כל יום. אני באמת אוהבת אותה, וכבר הפכנו לחברות היא ממש ״נלחמה״ על הקשר איתי ולהשאיר אותי בתמונה, היא יודעת שהבן שלה אכזב אותי ואמרה לי להשאר בקשר בכל זאת... חשוב לי לציין - שאני בקשר רק עם האמא. עבר כמעט שנה לבן שלה עדיין אין שום חברה, אין בנינו שום קשר אבל כל פעם שאני באה אליהם זה עדיין צובט לי בלב וכואב לי. אני לא מצפה לו ולא מחכה לו, אבל אני לא מצליחה למחוק אותו מהראש שלי ולהתעלם ממנו ולשבת שם בלי להרגיש ״אכזבה״ ״כאב״ או כל רגש מעצבן אחר. אני באה רק כשהוא לא שם ורק בגלל שאני מכבדת את האמא. אני רוצה לנתק קשר אבל לא יודעת איך להתנתק מהאמא פתאום, גם אני לא רוצה שהם יחשבו שיש להם איזה השפעה עליי. פשוט ההרגשה של הדחייה הזאת ולהמשיך להגיע לשם מציקה לי. מה לעשות?!
חשוב לי לציין שהאקסית עדיין כנראה בתמונה שם, והאמא בקשר גם איתה אחת לתקופה ארוכה, כי היא הייתה שם בת בית או משהו, והבן עדיין נתקל בה מידי פעם. אני פשוט מרגישה בין הכסאות שם, לא נעים לי לסנן אותה וגם אם אני אסנן אותה היא תשאל אם הכל בסדר ותמשיך עד שאני אענה לה. מה לעשות? עצות?