היי,
אני בת 22, לא הייתי אף פעם בזוגיות רצינית, סתם קשרים קצרים. תמיד היה לי קשה להפתח לגברים ולסמוך עליהם ולא שכבתי עם מישהו כי חיכיתי למשהו אמיתי. בנוסף אני די חסרת בטחון וזה גם השפיע עליי מבחינת קשר.
לפני חודשיים התחלתי לצאת עם מישהו שגדול ממני ב4 שנים, הכרנו האמת לפני (יצאנו לדייט וזה לא התאים לי אז) ובפעם ההיא שראיתי אותו ממש נדלקתי עליו, הוא ניגש אליי והחלטתי שאני משחררת.
נפגשנו הרבה והיה כיף ביחד, היתה משיכה והוא תמיד דאג לומר לי כמה שאני יפה, שהוא נמשך אליי ושכיף לו איתי חוץ מזה הוא זה שרצה שנגדיר את עצמינו כזוג, אצה להכיר את אמא שלי והחברות ואז גם אמר שהוא אוהב אותי ושהוא לא יודע מה הוא יעשה אם אני אעזוב אותו. (לי אישית חלק מהדברים הרגישו מהר מדי והעדפתי לקחת את זה בקצב שלי).
עד שלא התראינו כמעט שבוע, כל הזמן היתה לו סיבה אחרת והבנתי אותו, גם דיברנו רגיל. קבענו להיפגש ביום ראשון והוא עדכן אותי רק לקראת הערב שלא יוכל ושהוא מחכה לראות אותי בשני. בשני שלחתי לו בוקר טוב והוא סינן אותי כתבתי לו שנמאס לי מהסימונים והוא ענה לי רק בערב סימן שאלה. התעצבנתי ממש ונפגעתי שהוא התעלם. בשלישי לא דיברנו כל היום כי חיכיתי לתגובה ממנו שלט הגיעה, עד שבערב כתבתי לו שהבנתי שזה נגמר אבל שאני רוצה לסיים את זה יפה - הוא אמר שהוא ישמח להתקשר אליי מחר אבל זה לא קרה והוא פשוט סינן שיחות ממני.
לא כואב לי על הפרידה אבל זה פשוט שבר לי את הלב שבנאדם שמתיימר לאהוב אותי ומדבר מילים גדולות ורוצה להכיר את המשפחה שלי פשוט עוזב בלי לומר מילה. זה פשוט הזוי מבחינתי וביאס אותי שעד שנפתחתי זה מה שקורה, בלי שום התראה.
אשמח שתכתבו לי את דעתכם ותודה שקראתם עד כאן
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות