מאז ומתמיד אני מרגישה מובכת במצבים רגילים בחיי היום יום.
אני אתחיל בכמה דוגמאות:
בחנות כשיש מוזיקה, אני מרגישה מובכת לעשות דברים ברקע.
כששרים שיר של יום הולדת למישהו או שמוחאים כפיים, אני מרגישה מובכת אפילו כשזה לא קשור אלי. ועוד מצבים שכרגע אני לא מצליחה לחשוב עליהם.
ביחד עם זה קורה שאני מוצאת כמעט כל דבר כמעשה טיפשי.
זה יכול להיות מאנשים שעושים מחוות עם הידיים, לדוגמא מחווה עם העצבעות שבדרך כלל זמרי רוק עושים. מחווה של האגודל והאצבע הקטנה גם נראה לי טיפשי.
אנשים שמוציאים לשון בתמונות או וידאו, אנשים שמנסים להראות את עצמם כמושכים מול המצלמה.
כשאנשים מתלהבים ממשהו קצת יותר מדי, כשאנשים צוחקים על משהו רדוד.
כל הסלידה והשפוטיות שלי היא כלפי התנהגות של אנשים אחרים ואיך אני צריכה להתמודד איתם.
חוש ההומור שלי אולי מוזר ואני חושבת שקשה להרשים אותי, אני גם רואה את עצמי כמישהי רצינית. פשוט משתעממת כמעט מהכל ויש סלידה כמעט לכל דבר שלא נראה טוב בעיניי. התגובות שלי הן גילגול עיניים או פנים חמוצות.
אשמח אם תוכלו להסביר לי למה אני ככה ואם יש דרך להפסיק את הסלידה והשפוטיות שלי.
-
אני רוצה לציין שאני בחורה טובה עם נימוסים. אני אף פעם לא רואה את עצמי כ"טובה יותר" מאחרים.
התגובות שלי לא נובעות מאגו או אהבה עצמית מופרזת, אני אף פעם לא חושבת שמה שאני עושה הוא טוב יותר או שאנשים צריכים להתנהג כמוני. זה רק מחשבה של "למה הם עושים את זה, זה טיפשי". באותו הזמן אני מרגישה משעממת.
אז שוב אשמח אם תעזרו לי להבין מה קורה לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025