תגידו לי איך אני אמורה לחיות עם העובדה הזאת שאמא שלי חושבת שאני בן אדם רע? אמא אמורה להיות שם בשבילי כשצריך ולהבין אותי כשצריך...לא להתקשר אלי באמצע היום ולהגיד לי את בן אדם רע בגלליך אני ואבא רבנו,בגלליך עשיתי תאונה,בגלליך החיים שלי גרועים. תסבירו לי איך זה יכול להיות שאני באה לספר לאמא שלי את מה שעובר עלי אחרי שאני משאירה את זה בבטן כל כך הרבה זמן והיא אומרת "זה לא אכפת לי" היא הביאה אותי לעולם לא בשביל להקטין אותי. לא בשביל להגיד לי "את רואה בסוף כולם יתרחקו מימך כי את ילדה רעה" באמת שזה כל כך קשה להסביר עד כמה זה פוגע. כן אני יודעת שהיא אוהבת אותי אבל היא פשוט מקטינה אותי מורידה לי את כל הביטחון ומרסקת אותי עד שאני נישברת ואז אני מתפוצצת מכעס ומכאב ואז היא אומרת לי אז תספרי לי מה עובר עלייך למה את ככה ואני רק שותקת כי אז היא תגיד שלא מדברים ככה לאמא. כן זה כואב כל כך אבל זה לא רק כואב...זה הורס לי את הכל. זה גורם לי לצאת עם חברים ולא להנות והדבר היחידי שאני רוצה זה לברוח אבל אז היא תגיד את לא רוצה להיות איתנו לא אכפת לך מימנו. כן אני באמת לא רוצה להיות בקירבה של מישהו שדופק לי את החיים גורם לי להיות עצבנית ועצובה סורי אמא...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות