חברה ביקורתית. מה לעשות?

יש לי חברה טובה שאני והיא כבר במשך שנתיים וחצי ככה בקשר אינטנסיבי אבל עם המון ויכוחים בין לבין ואני אגיד מה הסיבה העיקרית.
אני לא זו שיוזמת ויכוחים ואני הכי לא דעתנית ולא מבקרת אותה לשנייה. אני רק רוצה שקט ואין לי *** לשטויות האלה בין חברות כמו בתיכון. היא ההיפך הגמור. לה יש סופר אנרגיות להגיד תמיד כל מה שהיא חושבת ולהתווכח ולהגיד למה היא צודקת. אני מרגישה הרבה פעמים שהיא מנסה להגיד לי שההתנהלות שלי בחיים שגויה ולהכתיב לי איך כדאי להתנהל..ולמה היא כן מתנהלת נכון. כמו למשל שלא רציתי לשלוח את הילד שלי לגן בגיל כמה חודשים כי פחדתי..ולא הפסיקה להגיד לי איזה טעות אני עושה כי הילד שלה כבר בגן ופורח ולא הפסיקה לחפור לי "כשתכניסי אותו לגן תביני שאני צודקת". עכשיו הוא בגן כי חזרתי לעבוד והיא לא מפסיקה להגיד לי כמה היא צדקה. או על שאני קצת בזבזנית אז חייבת לבקר אותי על זה, על כל דבר שאני קונה ישר שואל  כמה עלה (כי היא על כל שקל שמה לב ומחושבת). או על למה בכל שבת אני ובעלי והילד מטיילים באותם מקומות ולא מגוונים...תמיד מתערבת. עכשיו שהיא תעשה בחייה מה שנראה לה אני לא מדברת מילה, אבל אני לא אוהבת את ההתנשאות והייקיות הזאת עליי בכלל ואת זה שהיא מרשה לעצמה להגיד כל מה שהיא חושבת ומרגישה שאם אגיד לה את זה, זה יגלוש לויכוחים לא נעימים, והיא תרים את הטון ולא תיתן לי להסביר את עצמי ולהשחיל מילה כי היא חייבת להיות הצודקת והמילה האחרונה והיא תגיד שכל מה שהיא מעירה זה כי היא לטובתי ואוהבת אותי. ואז אני אהיה מתוחה וזה ישליך לי על המצב רוח. אציין שהיא בן אדם עצבני ושתלטן ולא קל בכלל וצריך ללכת איתה על ביצים ולשקול כל דבר שרוצים להגיד (נפלתי בזה הרבה וזה השפיע לי על המצב הנפשי).
עכשיו היא באמת חברה טובה ותמיד שם בשבילי ותמיד אומרת שמה שצריך היא תהיה שם לצידי כי אני עוברת תקופה רגשית עמוסה ולא קלה. תמיד מפרגנת לי על איזה בעל יש לי והיא מתה מתה מתה על הילד שלי ועל זה אין לי מה להגיד זה מקסים.... הבעיה שלי זה ההרגשת עליונות מעליי לפעמים, הביקורתיות, הניסיון ניהול וחינוך, הקטע שהיא חושבת את עצמה שהיא מתנהלת בחיים יותר טוב ממני. איך אפשר להסביר את כל זה בלי שהיא תצא עליי ותתחיל להתווכח ו"לתקוף"? היא חברה באמת טובה ומסורה, נחמד לי מפגשים איתה ובין הילדים שלנו ובגלל זה אני לא רוצה לנתק קשר אבל לפעמים הביקורות האלה שוברות אותי ואני מתרחקת או נהיית קרה וממש בא לי לנתק את הקשר בגלל זה ואני מתחרטת שבכלל הסכמתי לחדש אותו. אין אצלה שחור או לבן, היא אימפולסיבית, תמיד רוצה שיגידו לה מה שהיא רוצה לשמוע ושיגידו שנכון היא צודקת ואני יודעת שכשאגיד מה שאני חושבת היא לא תפסיק לחפור ולהשתלט בשיחה והיא תכניע אותי בויכוחים וזה לא ייגמר בנעים וטוב ולא בא לי את האנרגיות האלה בחיים שלי כי יש לי מספיק על הראש.