חששות לגבי העתיד בקשר

היי, בת 18.
אני מאובחנת על הרצף האוטיסטי ומתמודדת בעיקר עם חרדות, לאחר אפיזודה דיכאונית וכולי.
אני מאוד נטולת כוחות כבר המון זמן (4 שנים לפחות) ויחסית סגורה ומסתגרת באיזור הנוח שלי.. גם כי אני חוששת מהבחוץ וגם כי לא יצרתי כל כך קשרים בחוץ או שאין לי מה לחפש מחוץ לחדר.
יש לי בן זוג, בצבא.
לאחרונה עלו מצידו חששות לגבי העתיד של הקשר.. לגבי זה שהמפגשים חוזרים על עצמם (לרוב בחדר ולא יוצאים אלא אם ההורים מציעים לצאת. אין לשנינו רישיון, אני לומדת והוא עדיין לא, מאוד לא אוהבת תחבצ וזה גם מאוד לא זמין בזמן שאנו נפגשים בו- שבתות, מרחק של שעה ברכב אחד מהשנייה ו3 שעות לפחות באוטובוס, אז מאוד קשה לי כמובן להגיע אליו והוא תמיד מגיע אלי).
אני מאוד מאוד מאוד אוהבת אותו. הוא אוהב לצאת, לחקור.. ואני משאירה אותו בבית רוב הסופשים.
אני מאוד רוצה לתת לו מה שהוא רוצה- לצאת מהשגרה הקבועה הזאת. אבל זה מצריך ממני המון התמודדות, מה גם שאין מקומות שאני אישית נהנת ללכת אליהם כיום (אשמח להצעות בלי קשר).
אני ממש לא רוצה להסתכן בלאבד אותו על משהו שהוא בעיה שלי שאצטרך לפתור במילא עם השנים.
הוא אמר לי כי הוא מאוד אוהב אותי, אבל מרגיש לו שדברים יעומעמו בעתיד. חושש ממשבר גדול והעובדה שהוא לא בדיוק יודע מה הוא רוצה, יודע שהוא רוצה לשנות שגרה, יותר ספונטניות.
הוא מאוד שומר על קשר עם מי שאיתו פיזית, כך שלחברים ולעצמו כרגע הוא מקדיש זמן בעודו בבסיס, אך את המשפחה ואותי יותר מזניח מבחינת תקשורת. כשנפגשים בסופש כמובן שמתקשרים ולמען האמת אני אישית מרגישה שמתקשרים טוב ובפתיחות.
כרגע אני מרגישה.. כאובה. כאובה על כך שהוא חושש מהעתיד, נמנע מלחשוב עליו טובות ולצפות.. מתעלם מהעובדה שעדיין לא נכנסתי ל'חיים האמיתיים' ועדיין לא חוויתי את ההתמודדות שהוא חווה...
רק חושש, לא יודע, אוהב- אבל חושש שיתעמעם...
אז-
ראשית, איך אני יכולה לעבוד על מוטיבציה וכוח, על לצאת מהחדר ולטייל איתו יותר?
מקומות לצאת אליהם...
עצות לקשר- איך לשמור על רגשות ואיך בעצם אני יכולה לתת לו מקום שיספר לי כשהוא מרגיש שמשהו לא טוב בקשר (כי באמת שאני לא מצליחה להבין מרמזים או סימנים, לא קולטת- אלא אם אני מעלה נושא והוא משתף משהו מאצלו או שמתפוצץ פתאום, למרות שקבענו שנדבר כשמשהו מפריע)
אנחנו שנתיים בקשר אגב.
אני לא יודעת מה עוד להרחיב.. מקווה שזה מספיק.