התחלתי ללמוד פה, לעזוב או להישאר?

שאלתי פה כבר שאלה דומה, אך אני מרגיש שהמצב לא נפתר ולכן אשאל שוב.
אני נולדתי כחילוני, ובתחילת גיל ההתבגרות חזרתי בתשובה ועשיתי מאמצים גדולים מאוד בכדי להכנס לישיבות הכי טובות של המגזר החרדי, ואף הצלחתי בכך. הפכתי לחרדי. בסוף גיל ההתבגרות, לאחר כל הדרך שכבר עברתי, אמרתי לעצמי - אולי הדת לא אמיתית? ואם כך - אין לי טעם להשאר חרדי. לאט לאט הבנתי שאני לא מאמין, ובשלבים השלתי מעצמי עוד חלקים מהחרדיות, ונעתי לכיוון ההעולם החילוני. דברים הלכו הרבה יותר לאט מהחזרה בתשובה, אך הייתה כל הזמן התקדמות. רק בגיל 24 החלטתי להירשם ללימודי בגרויות (מההתחלה, מאפס), והתמדתי ואף סיימתי בהצלחה. בתחילת תקופת הקורונה בדיוק סיימתי בגרויות והייתי צריך להחליט אם אני מתחיל ללמוד בארץ או בחול. פינטזתי על לעבור לגרמניה, התחלתי ללמוד גרמנית ואף הצלחתי לתקשר עם אנשים בגרמנית, אך לא הייתי בטוח במעבר לשם ובעזיבת הארץ, מצד שני משהו בי מאוד רצה את זה. תקופת הקורונה בעצם הובילה אותי להחלטה להתחיל ללמוד פה. התחלתי ללמוד פה משפטים ואני עכשיו מסיים שנה ראשונה.
אבל - אני לא מרגיש מרוצה מחיי, אני כבר בן 27, אני עדיין מרגיש את הצורך ללכת לחול, אני מרגיש את הצורך לחוות חיים בלי הרגשה של דת וחגים, רוצה לחוות חיים חיצוניים לישראל. אם כן תשאלו - מה הבעיה? קום ולך! .
הבעיה - שאני ארגיש רע עם עצמי שהפסקתי באמצע את הלימודים, לא אוכל להסתכל על עצמי בעיניים, ובכלל - איך אוכל לסמוך על עצמי אחר כך אם העזתי להתחיל תואר ולא לסיים אותו? אם כך , תמיד תוכל להיות איזושהי בעיה שתגרום לי לרצות ללכת.
אבל - בהנחה שאני נשאר פה עד הסוף- מה שיקרה זה שאני אסיים פה תואר כשאני מתוסכל בגיל 30, בהנחה שלא ארצה להישאר פה אלך לחול עם תואר שלא בדיוק מועיל לי שם - תואר במשפטים שהוא בעיקר טוב לישראל. בגיל 30 להתחיל לחיות בחול?? להתחיל ללמוד מחדש?? נשמע לי כמו טעות זה שלא הלכתי קודם. אבל איך יכלתי ללכת קודם אם סגרו את השערים ואם הברירה היחידה שהייתה לי זה או להתחיל ללמוד פה או לא ללמוד ע שהקורונה תיגמר, בחרתי להתחיל כי לא רציתי לשבת בטל , ובכלל אף אחד לא ידע כמה זמן הקורונה תימשך.
בקיצור - אני לא שלם עם מה שאני עושה, מרגיש שאני מפספס, מרגיש ממש עצב. נכון, אני נמצא במקום הרבה יותר טוב מפעם לכאורה. אבל - אני עובד במקום עם אנשים שבאמת נמאס לי לעבוד איתם, אני לומד תואר בישראל , מדינה שאני מכבד ומעריך אבל שלא מתאים לי כרגע להמשיך לחיות בה, ואני בעצם נשאר פה מכורח הנסיבות.
לא יודע עד כמה עצות יועילו לי כאן, כתבתי כאן גם כדי 'לפרוק' את זה, אני מרגיש פשוט מתוסבך. אם בכל זאת תרצו להגיב אשמח לדעת מה אתם חושבים על מה שכתבתי והאם אני צריך להישאר או ללכת.