היי ,
אני יוצאת עם מישהו כבר חודשיים. הוא רוצה קשר רציני , וככה הוא רואה אותי, לדבריו.
אני מרגישה מתוסכלת רב הזמן, זה נובע ממקום שאני בחורה אינטנסיבית בקשרים, אוהבת יחס וחום , והוא אדם עסוק מאוד, יש לו עסק ועיסוקים ותחביבים שזה ממש אחלה ואני בעד, אבל בסוף יוצא שאנחנו לא נמצאים יחד הרבה, ולא מדברים הרבה. אנחנו ביחד משישי בערב עד שבת לרב, זה נשמע סבבה אני יודעת, אבל משהו חסר לי. בהתחלה הוא היה שולח מלא הודעות ואז גיליתי שזה לא באמת הסטייל שלו, וזה היה בעיקר כי התחלה והוא התלהב ממש, ועכשיו הוא מרגיש מספיק בטוח במקום הזה שאין לו הרבה צורך. אני מבינה גם שהוא עסוק , אבל איכשהו זה מרגיש על חשבוני . מדברים הודעה שתיים ביום, לפעמים שיחה בערב .. אבל זה מרגיש מעט , לא מצליחה להכיר אותו ככה או להפתח בעצמי, אני רוצה קרבה ויחסים נורמליים. דיברתי איתו על זה, נראה שזה כן חשוב לו שאהיה שמחה אבל בפועל זאת השגרה שלו ושלי ואני פשוט לא מצליחה להגיד לעצמי שהכל סבבה , למרות שעל פניו זה נשמע נחמד. אבל יוצא שכשאני איתו טוב לי וכשאני לא איתו אני מרגישה לבד כי הבסיס לא יציב , ואין לי מושג איך מייצבים קשר על תדירות כזו. אשמח לשמוע מה אתם חושבים, אם אני מגזימה או שאני צודקת.. קשה לי לעזוב מהפחד שאולי זה ישתפר עם הזמן ועם הזמן הקרבה תגדל ואני סתם חסרת סבלנות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות