אהבה לא ממומשת בחברה

הי
אני לא יודעת איך זה קרה לי אבל מאז ומתמיד רק גברים משכו אותי אף לא התאהבתי בגבר אמיתי תמיד זה היה בשחקנים זמרים וכולי
התחלתי תיכון ( תיכון לבנות בלבד) והתאהבתי באיזה חברה אני לא יודעת איך זה קרה אבל זה פשוט קרה.
אני מאוהבת בה מעל לראש לא יכולה להפסיק לחשוב עליה. אני אוהבת בה תקופה ארוכה של שנה פלוס ועד עכשיו בחיים לא אמרתי לה. לא היה לי אומץ לעשות את זה. אני חיה בחברה שזוגיות לפני החתונה היא דבר אסור אז קל וחומר שעם אישה... במהלך הזמן שהייתי מאוהבת בה היה תקופות שיותר ותקופות שפחות. אין לי מושג אם היא מרגישה משהו כלפי היו כל מיני מקרים שגרמו לי לחשוב שכן אבל אולי אני מדמיינת. תמיד היתה לי תקווה בלב שיום אחד ניהיה חברות ואיכשהו נגיע לזה. התקווה זה הדבר היחיד שעזר לי להתמודד עם הקושי העצום הזה של להיות מאוהבת במישהו בלי לדעת אם הוא אוהב אותך גם ובלי לדעת אם הוא יודע.
החברה הזאת הודיע לי לפני כמה ימים ששנה הבאה היא עוברת ללמוד בחול עד סוף יב. חשבתי שקורה לי משהו!! זה הסיוט הכי גדול שיכל לקרות לי! אני מרגישה באסון היא הדבר היחיד שהחזיק אותי תבוא ללימודים לראות אותה כל יום. רק בזכותה היה לי כיף לבוא ללימודים כל יום .שמעתי את זה ישר עלו לי דמעות בעיניים כל הדרך לא יכולתי לעצור אותן חשבתי שזה סוף העולם. אני לא מצליחה לתפקד אני לא אוכלת. רק מהרעיון ששנה הבאה היא בכלל לא תהיה בארץ מתחרפנת אותי. אני מרגישה שזה הסוף שאין לי יותר סיכוי. פתאם כל יציאה עם חברות מרגישה לי חסרת ערך בלעדיה. אין לי רצון לקנות בגדים, להתחיל לייזר אני מרגישה כאילו כל החיים שלי עד עכשיו היו בשבילה ולמענה למרות שאף פעם לא היינו יחד.
אני מרוסקת אני לא יודעת איך אני יצא מזה.
איו לי למי לספר כל אדם שאני יגיד לו יתחרפן רק מהמחשבה שאני התאהבתי באישה.
אני מרגישה כאילו חור ענק נהיה לי בלב. המחשבה על זה שזה בחיים לא יתממש כי זהו היא עוברת לחול לתמיד! כשהיא תחזור כבר נסיים כיתה יב וכל בת תהיה תקועה במכללה אחרת במילים אחרות יש מצב שאני הולכת לא לפגוש אותה לנצח.
איו לי כוחות יותר.
מה הייתם עושים?
נ.ב אין לי מצב לספר לה את זה התגובה יכולה להיות יותר גרועה מלא לספר.