מישהי מהעבודה לא מפסיקה להתעלק עלי. אובססיה?

היי
יש לי מישהי בעבודה שמבוגרת ממני באיזה 15-20 שנה והיא ממש אוהבת אותי.
עכשיו אני בן אדם חברותי שמתחבב די בקלות על אנשים אז זה לא היה מוזר לי. אבל איתה זה משהו אחר.
בהתחלה אלה היו קריאות שווא בעבודה שהיא כביכול צריכה אותי, אחכ זה המשיך בזה שהיא מכינה לי מקום לידה מראש שיהיה לי איפה לשבת כשאני באה, אחכ כבר עקיצות שאני לא באה מספיק, או שאני נעלמת, או שנשארתי עם חברה אחרת לעבודה יותר מדי זמן ו״שכחתי״ ממנה. אה וגם נהיה עוד קטע, אם אני לא אומרת לה שלום כשאני מסיימת והולכת הביתה, התוצאה זה חפירה אחכ איך הלכתי בלי להגיד שלום. חשבתי לעצמי שהיא סתם צומי כזאת ואוהבת שמתייחסים אליה.
זה התחיל ממש להעיק עלי כשהוציאו אותי לחלת. ולא ידעו להגיד לי כמה זמן אני אהיה בחלת.
אז התחילו הודעות ושיחות טלפון ממנה. בהתחלה עניתי אבל זה כבר נהיה ממש מוגזם והתחלתי לענות יבש וענייני או לא לענות בכלל על דברים לא מעניינים שהיא שולחת. אני קמה בבוקר (עדיין בחלת) וכבר מחכות לי הודעות ושיחות שלא נענו ״מתי את חוזרת מה גם היום את לא באה?״ ושלל חפירות שלי בעצמי אין תשובות והסברתי לה כבר את המצב שאני בעצמי לא יודעת.
זה הגיע למצב של מספר שיחות והודעות ביום , כל יום. כאילו אין מצב שלא מקבלת ממנה טלפון או הודעה במשך יום אחד מסכן.
אפילו ההורים שלי לא מתקשרים אלי ככה (ואני מאוד מחוברת אליהם).
לפני שהוציאו אותי לחלת, היינו מדברות / מתכתבות לפעמים גם מחוץ לשעות העבודה והיא גם שיתפה אותי בכמה דברים אישיים שהיא עוברת. אני מצידי לא שיתפתי בכלל על החיים האישיים ואני רואה בה חברה לעבודה ותו לא. היא גם מבוגרת ממני ואין לי שום דבר משותף איתה מבחינת תחומי עניין / תחביבים ומעולם לא נפגשנו מחוץ לעבודה. כשהיינו מדברות זה היה בעיקר סביב דברים שקשורים לעבודה.
בגלל שהוציאו אותי לחלת זה פתאום התחיל לחנוק אותי, כי אני לא בעבודה , אבל מישהי שאני רואה בה חברה לעבודה בלבד לא מפסיקה להעיק עלי. זה אומר שיחות והודעות בחג... בשבילי זה לא נורמלי להתקשר למישהו שהוא לא חבר טוב שלך באמצע חג כשנמצאים עם המשפחה או עם חברים קרובים. זה אומר שיחות בשישי בערב כשאני יושבת בקידוש, זה אומר טלפונים על הבוקר ביום שבת שיחות שלא נענו ועוד לא פתחתי עיניים בכלל.
אני בן אדם מאוד משוחרר וחופשי ולא אוהבת שחופרים לי וכל הודעה שהיא ממשיכה לשלוח אחרי שלא עניתי מעצבנת אותי ועושה לי חשק עוד יותר לא לענות וגם ממש כבר לא בא לי אפילו לראות אותה בעבודה.
אני כבר לא עונה לה יומיים רצוף , בשבילה זה נצח. היא כבר שלחה הודעות שהיא מרגישה שהתרחקתי ושאני כועסת עליה ולא מבינה למה אני לא עונה וכאלה. והודיעו לי שאני חוזרת לעבוד. איך אני חוזרת לראות אותה ואיך אני משתחררת מהאובססיביות שלה אלי ? מה אני אמורה להגיד לה? היא בטח תשאל למה לא עניתי ולמה נעלמתי. זה ממש לא נעים לי ואני לא יודעת מה לעשות ומה להגיד לה בלי שזה יפגע בה. ואנחנו עובדות בעבודת צוות ככה שזה ממש יקשה על העבודה אם הסיפור הזה לא יסתיים יפה. בא לי פשוט לצרוח שלא תיצור איתי קשר יותר בחיים.
אגב בדיעבד אחרי שזה הגיע לשיא המועקה בשבילי אני שמה לב עד כמה מציקים היו דברים שציינתי בהתחלה ואיכשהו הצלחתי לחיות איתם.