היינו ביחד 5 חודשים, לא יכולה לספור את כמות הפעמים שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי.
כן היו לנו קצת בעיות אבל אלו בעיות שיש לכל אחד לפעמים.
יומיים לפני היינו בים עם כמה חברים ועם אותה אחת שעכשיו הוא איתה (הייתה חברה שלי)
והוא רצה לעבור אצל סבתא שלו שגרה קרוב, החברים חיכו למטה ואנחנו עלינו אליה כי היה לו חשוב שאני אפגוש את סבתא שלו. כל הזמן אמר לי כמה אני והיא חשובות לו וכמה הוא אוהב אותי בגלל זה היה לו חשוב שאני אכיר אותה.
עלינו לגג שלה שרואים את הים וזה ממש נחמד כזה, הוא הסתכל לי בעיניים נישק אותי ואמר לי שהוא אוהב אותי וכמובן שאמרתי לו בחזרה כי באמת באמת אהבתי אותו.
יומיים אחרי הלכתי למשמרת ראשונה שלי ובמהלך המשמרת קיבלתי ממנו הודעה בווצאפ וההודעה קפצה כזה וראיתי רק את המשפט הראשון שהיה ״אני חושב שאנחנו צריכים להיפרד״.
נשברתי. כאילו ממש רוסקתי אבל לא יכולתי לעשות כלום כי עבודה וזה אבל ביקשתי מהאחשמית להשתחרר ולא בדיוק הייתי יכולה איכשהו בסוף כן השתחררתי ולמזלי החברה הכי טובה שלי עבדה באותו רגע גם באיזור שלי אז דפקתי ריצה של החיים שלי כולי בוכה ומרוסקת לא מצליחה לנשום או לדבר וגם יש לי בעיה של התקפי חרדה אז כל הגרון שלי היה יבש וממש היה לי קשה לנשום. היא הקריאה לי את ההודעה כי לא הצלחתי לקרוא כלום הייתי נסערת וניסחנו לו הודעת סמרטוט בסגנון ה״אבל אני אוהבת אותך״ וכזה וכאילו אני אכבד כל החלטה אבל כאילו לא רציתי שהוא יעשה את זה.
באותו רגע לא ידעתי שזה בשביל שהוא יוכל לצאת עם חברה שלי למרות שכן חשדתי איזה 3 חודשים שהיא בקטע שלו כי היא נמרחה עליו המון ודיברה איתו מלא אבל סמכתי עליו כל כך שלא ציינתי את זה אפילו.
לא רציתי לצאת חברה קנאית.
לא אכלתי או הפסקתי לבכות במשך שבוע ברצף, חייתי על חצי עוגיית אוראו במשך שבוע.
בכיתי ממש בלי הפסקה כי כל דבר הזכיר לי אותו, התרסקתי אבל הייתה לי תקווה קטנה קטנה שהחזיקה אותי, תקווה שהוא יתאפס על עצמו ויחזור.
שבועיים אחרי שהוא זרק אותי גיליתי שהוא וחברה שלי התחילו לצאת יום אחרי שהוא זרק אותי ואז גיליתי שהיה לו קראש עליה בזמן שהיינו ביחד ושהוא אמר לה שהוא אוהב אותה בזמן שהיינו ביחד, יומיים אחרי שהוא אמר לה את זה היא נפרדה מחבר שלה שהיא הייתה איתו איזה שבוע כן אבל גם בשבוע הזה שהיא הייתה איתו היא בגדה בו עם מישהו אחר, בקיצור אני לא יודעת מה היא ניסתה להשיג בזה אבל החזקנו עוד 3 חודשים ביחד ואז אני לא יודעת מה קרה בהפרש של יום מהיציאה לים ועד הרגע שהוא זרק אותי בהודעה שהיא אגב עזרה לו לנסח.
היום היא אומרת לחברים שלי (יש לנו חברים משותפים ) שהיא אף פעם לא החשיבה אותי כחברה בגלל זה מה שהיא עשתה בסדר.
אני מרגישה נבגדת משני הצדדים אני מרגישה כאילו שני צדדים תוקפים אותי ואמרו לי מלא שהנקמה הכי טובה היא להמשיך הלאה ושהזמן יעשה את שלו ושאולי זה לטובה אבל אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב על זה, אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה שאני רוצה שהוא יחזור ושהיא תעבור מדינה אני לא יודעת מה לעשות
חברים ניסו לעודד אותי, ניסיתי למצוא תחביבים ניסיתי הכל ואני עדיין לא מפסיקה עם זה אני לא מצליחה ללמוד אני די בטוחה שנכשלתי בבגרות בפסיכולוגיה והולכת להיכשל גם במועד הבא במתמטיקה והיסטוריה כי אני לא מצליחה להתרכז וללמוד המוח שלי עסוק בכל זה
אם למישהו יש איזו עצה אני אשמח אני באמת אבודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות