עברתי חרם מאוד מאוד קשה של 6 שנים, 6 שנים מכיתה ז׳ עד כיתה יב אף אחד לא דיבר איתי, הייתי יושבת לבד בשיעורים ובהפסקות, ליציאות לא היו מזמינים אותי, לנשף לא הלכתי. כן היו תקופות שבכלל לא היו מתייחסים אליי אבל בתקופות ש״כן היו מתייחסים אליי״ היו מקללים אותי, זורקים לי חפצים אישיים לפח, מעליבים אותי, אוכלים לי את האוכל שהבאתי ועוד דברים לא נעימים. זה גרם גם לזה שהברזתי המון ופגעתי לעצמי בציונים. עד היום אני חושבת על זה ונעשת חסרת בטחון בגלל זה. ולכל הדבר הזה גרמו 6 בנות שחשבתי שהן חברות שלי. אם אני רואה אחת מהן אני מתחילה לרעוד ולנשום בכבדות. הן כמובן לא חושבות על הבן אדם שהם הרסו לו את הילדות, למה שהם יחשבו? אבל אצלי זה עשה טראומה ענקית שאני בספק שאם אי פעם אני אוכל להשתחרר ממנה. מה אני יכולה לעשות כדי לא לחשוב על זה? כדי להתנתק מיזה? חשבתי על ליצור איתן קשר ולגרום להן להתנצל אבל זה מוזר ולא נראלי כדאי וגם אין לי אומץ לעשות את זה. אני כן עובדת ויש לי חברים חדשים שאני אוהבת אבל שום דבר לא יגרום לי להתנתק מהטראומה. מה אפשר לעשות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025