בחיים לא חוויתי זוגיות. תמיד הרגשתי שאני זאת ששולטת בזה שזה בידיים של כי היו "הזדמנויות" שכביכול אני דחיתי והרחקתי והסבר שנתתי לסביבה ולעצמי זה שאני לא רוצה בזה עכשיו או שזה סתם כאב ראש. שתי החברות הכי טובות שלי תמיד בזוגיות, ושלא היו תמיד חיפשו את זה. אני כל הזמן מרגישה שהן נורא רוצות שיהיה לי בן זוג שיקרה משהו איתי מרגישה שהן חושבות לעצמן מה קורה איתי ולמה זה לא קורה וזה מרחיק אותי מהן אבל זה לא העניין . בתקופה האחרונה מרגישה שכן הייתי רוצה לחוות משהו לאהוב, להרגיש נאהבת לנהל זוגיות אבל מרגישה שמה שתוקע אותי זה שלא חויתי מעולם בכל היכרות חדשה זה בין הדברים הראשונים שעולים ואצלי הביטחון מיד יורד. אני לא חושבת שרואים את זה עליי אני משדרת ביטחון ויודעת איך להתנהל אבל זה גורם לי לקחת צעד אחורה חברות שלי פעם בשלב הזה היו מנסות "לדחוף אותי" אבל שנאתי את זה נתן לי תחושה ממש רעה(כי באמת לא רציתי), אבל היום הדחיפה הזאת חסרה לי מנסה ליצור אותה בעצמי אבל זה לא עובד. הביטחון יורד חי בשניות וזהו אני כבר לא שם רגשית בעיקר אני מרגישה שזה מן מנגנון הגנה של הגוף שלי שמונע ממני גם לפתח רגש.
מרגישה מתוסכלת ומתוסבכת.
הייתי שמחה לשמוע כמה ניסיון הוא באמת דבר משמעוצי שהבן אדם שמולך מסיק ממנו מסקנות כאלה ואחרות לדעתכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות